שעת דמדומי ערב, מול השקיעה והים הפתוח. מסביב, לצד הפקחים והאקולוגים של רשות הטבע והגנים נמצא קהל רוחצים נלהב שהגיע, חלקו בתיאום מראש וחלקו במקרה, לצפות בפלא טבע מרגש - פתיחת קן של צבת ים שהוטמן בחול בחוף הגן הלאומי פלמחים.
מדובר במשימה מקצועית ועדינה במיוחד, שבמסגרתה פותחים פקחי רשות הטבע והגנים - האמונים על הגנת חיות הבר, צבי הים ביניהן - קן של צבת ים שהועתק לשם במהלך העונה. רוב הביצים שבו כבר בקעו, והאבוקעים הקטנים, צבי ים בגודל פחות מכף יד שהיו בהן, הצליחו להגיח לבד עשו וכבר את דרכם לים הפתוח.
מטרת הפעולה היזומה של פתיחת הקן היא לוודא - שלושה ימים אחרי הבקיעה הטבעית של כל קן - כי אף אבקוע לא נשאר מאחור ומתקשה בשל חולשתו, או מסיבה אחרת, לפלס את דרכו החוצה ולהגיח מהקן הטמון עמוק בחול, לעיתים גם בעומק 70 ס"מ. במידה ונמצאו כאלה, יסייעו לו לצאת לאוויר הפתוח ולעשות את הדרך בבטחה היישר לים, שם יבלה את מרבית חייו הבוגרים.
בפעולות יזומות של פתיחת קן לעיתים זוכים גם לראות 20 ויותר אבקועים שלא הצליחו להגיח לבד מהקן, מתוך כ־80 אבקועים חיים שכל קן מנפק בממוצע לים התיכון. בפתיחת הקן הנוכחי צפינו ב־16 אבקועים שהטבע הרוויח והם הרוויחו אותו, ולולא התערבות אנשי רשות הטבע והגנים סביר שלא היו מצליחים להגיע בשלום אל הים.
פעולה זו של פתיחת קינים, החוזרת על עצמה בכל אחד מהקינים שהוטלו בחופי ישראל והועתקו לאתרי רט"ג במהלך עונת ההטלה של צבות הים, מגיעה לשיאה כאשר מניחים את האבקועים על מעין "מסלול המראה" שהוכן בחוף - כולל תיחום והשטחת החול עד כמה שניתן, כאשר נקודת הסיום שלו היא הים הפתוח.
האבקועים הקטנים מונחים בתחילת מסלול ההמראה החופי במרחק של כ־15 מטר מהים, והמטרה היא שירגישו את החוף ויזחלו עצמאית לים, תוך השגחה של פקחי הרשות. מסלול זחילתם יהווה את מסלול נדידתם בשבוע הראשון לחייהם ובנוסף, על מנת שביום מן הימים, לרוב רק לאחר 20 שנה, כשצבות הים יגיעו לבגרות מינית, ידעו לחזור לחוף ממנו בקעו כפי שהטבע הנפלא מצווה להן. אז יטילו את עשרות צאצאיהן, בכל שנה, אם תרצו סוג של סגירת מעגל מלהיבה שרק הטבע יודע לייצר.
ברגע הייחודי, שבו מתחילים האבקועים הקטנים את מסלול ההמראה לים, הקהל כולו - מקטנים ועד גדולים - לא יכול להישאר אדיש למראה המקסים ומשמיע קריאות התלהבות. גם פקחי הרשות, שכבר מורגלים במראות מסוג זה, לא מצליחים להסתיר את התרגשותם. עבורם, כל אבקוע שמצליח להגיע לים מעיד על ניצחון גדול של הטבע שלמענו הם פועלים מסביב לשעון.
ממריאים לים
כדי להבין את משמעויותיה של הצלחה זו לא מספיק לראות רק את 15 המטרים שהצב גומע בדרכו לים. צריך ללכת הרבה אחורה, לשנות ה־80 של המאה הקודמת, אז החלה רשות הטבע והגנים בפעילות למען הגנה על צבי הים בחופי ישראל, שהוגדרו כבר אז כחיה בסכנת הכחדה.
צב בוגר משוחרר לים אחרי שטופל // צילום: ד"ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים
"בשלב הראשון הסתכמה הפעילות סביב סיורי חוף באזור הצפון, בגליל המערבי ובחוף הכרמל, שזוהה כאזור הטלה משמעותי של צבות הים", משחזר זאב קולר, בעבר ביולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים והיום גימלאי של הרשות, שהיה בין מייסדי תוכנית הרשות להגנה על צבי הים ואישוש אוכלוסייתם.
"תחילה היו רק שני פקחי רשות שעסקו בכך בכל הארץ", הוא ממשיך, "הם היו אמונים על איתור קינים, סימונם ומעקב אחריהם. בזמנו זה בוצע רק באופן מזדמן ופחות סדור, אך לימים הבנו ברשות שעל מנת להגן על צבי הים ולעודד את רבייתם בחופי ישראל נדרשת תוכנית מקיפה ורחבה יותר.
"לכן, ב־1992 הכנו תכנית ממשק מקיפה הכוללת אוסף פעולות לשמירה ולאישוש אוכלוסיית צבי הים, בין היתר על סמך מחקרים של יגאל סלע, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, שהיה הראשון שכתב על מצבם של צבי הים בישראל. יחד עם גורמים נוספים ברשות בנינו את התכנית וב־1993 היא אושרה ותוקצבה לראשונה ויצאנו לדרך באופן מסודר".
זו היתה הפעם הראשונה שבה בוצע סקר על צבי הים על פי תוכנית כתובה מאושרת בכל חופי הים התיכון. בפועל, כל פקח ערך סיור חופים סדור ויום יומי באזור שלו בעונת ההטלה, מאמצע מאי ועד סוף אוגוסט, ומכל קן שאותר הועתקו הביצים מהגומה בחוף אל חוות קינים מוגדרות – אחת בגליל המערבי והשנייה בחוף הכרמל.
צב משוחרר לים עם משדר מעקב // צילום: ד"ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים
בתוך כך התבצעו גם מעקב ושמירה על הקינים, וכשהגיע הרגע גם סיוע לפתיחתם ושחרור צבי הים. לדברי קולר, "ידענו כבר אז כי לתוכנית חזון לטווח ארוך, כי את תוצאותיה המשמעותיות יותר ניתן יהיה להעריך בוודאות רק אחרי 20 שנה לערך, כאשר האבקועים הראשונים שהגיחו מהקינים בחופי ישראל ויהפכו לצבות ים יגיעו עם שלב הבגרות המינית שלהן בחזרה לחופי ישראל שבהן בקעו כדי להטיל את ביציהן.
"עם זאת, השנה הראשונה בסקר צבי הים היתה מאכזבת יחסית. הצלחנו לאתר רק 8 קינים, מחציתם על ידי אזרחים שדיווחו על קינים שמצאו בחופים. בשנים האחרונות, לעומת זאת, בכל שנה אנו מוצאים כבר מאות קינים של צבות ים בחופי ישראל, כאשר רובם מאותרים על ידי פקחי הרשות שסורקים בכל יום בעונת ההטלות כ־190 ק"מ של חופים לאורך המדינה.
"כשעושים את ההשוואה בין תחילת התוכנית לפני כ־20 שנה להיום, ניתן להסיק די בקלות שיש פה הצלחה גדולה מאוד למען הטבע, למען הצבים וגם למען האדם, שצריך ורוצה מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת בים, שהצב הוא מרכיב חשוב בה".
כיום, בחלק מחופי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, משאירים ברשות קינים במקומם המקורי ונותנים לטבע לעשות את שלו. חופים אלו שקטים, חשוכים וללא נסיעות כלי רכב או נוכחות אדם, גורמים המשפיעים בצורה שלילית על סיכויי ההטלה והבקיעה של צבי הים. הדבר מתאפשר בזכות היות החוף מנוהל ושמור על ידי פקחי הרשות, אך גם בזכות המודעות הגוברת בקרב הציבור לשמירה על הסביבה החופית. קינים אלו בוקעים באופן ספונטני והאבקועים עושים את דרכם בבטחה אל הים להתחיל את חייהם.
קריאה להצלה
בים התיכון חיים שלושה מינים של צבי ים - חום, שהוא הנפוץ מבין השלושה, ירוק וגלדי. כולם מצויים בסכנת בכחדה ומתוך שלושתם רק צב הים החום וצב הים הירוק מקננים בחופי ישראל. צבי הים של הים התיכון מטילים בעיקר בחופי האגן המזרחי של הים ומומחים מעריכים שכיום ישנן כ־2,500 נקבות צב ים חום מטילות, ורק כ־450 נקבות צב ים ירוק מטילות. בישראל יש כ־150 מטילות חומות ורק כ־15 מטילות ירוקות.
האיומים על צבי הים בעידן שלנו הם רבים - פגיעה מכלי שיט ומשיטות דייג שונות, זיהומי ים, צמצום רצועות חופי הים הזמינות להטלת הקינים בעקבות פיתוח תשתיות, נסיעה על החוף הגורמת להשחתת קיני ביצים ואפילו ה"קוליסים", אותן תעלות שמשאירים הגלגלים בחול, מקשות על צבות הים ועל האבקועים את הגישה מהים לחוף ולהיפך. ההערכה היא כי כ־3,000 צבי ים נפגעים מדי שנה מדיג וחלק ניכר מהם אינו שורד.
צב שנפגע מרשת פלסטיק // צילום: ד"ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים
צבי ים פגועים אלו היו הבסיס להקמת המרכז הארצי להצלת צבי ים, שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים בשנת 1999 במטרה לשקם ולהשיב חזרה לטבע את הצבים הפגועים לאחר טיפול, התאוששות והחלמה.
אחד המקרים הזכורים ברשות הטבע והגנים, שהובילו לתובנה בדבר הצורך במרכז ייעודי לטיפול בצבי ים, היה דיווח של צוות דייגים באוניה קפריסאית על צב ים שנפגע מקרס דייגים. לקפריסין מוקפת הים היתה מודעות מושרשת כבר בשנות ה־90 ואף קודם לכן לשיקום ולטיפול בצבי ים פגועים, ואותם דייגים זיהו את הצורך והאפשרות לטפל בצב הים הפצוע. עם קבלת הדיווח התארגנו ברשות הטבע והגנים עם וטרינר מתאים במקום מאולתר וניתחו את הצב להוצאת הקרס. משם עבר הצב לשיקום, ואז שוחרר בחזרה לים.
אירוע מכונן נוסף היה דיווח שהתקבל על צבת ים במצב קשה שנמצאה בחוף מכמורת על ידי סטודנט מהמכללה הימית במבואות ים. אותו סטודנט אוהב טבע הביא את הצבה לווטרינר כיוזמה פרטית, כדי שיסייע להצילה ובהמשך טופלה הצבה טופל במתקנים של מבואות ים. לאותו סטודנט קראו יניב לוי, שהפך לימים למנהלו הראשון של המרכז הארצי להצלת צבי ים, סיים דוקטורט בתחום צבי הים ומכהן בתפקיד עד היום.
לדברי ד"ר לוי, שבימים אלו ממש חוגג 20 שנה להקמת המרכז להצלת צבי ים ולעבודתו ברשות הטבע והגנים, "תחילת הפעילות של המרכז הארצי להצלת צבי ים התבססה על פעילות התנדבותית בלבד. עם הזמן התגבשה ההבנה שמדובר בפעילות חשובה למען הטבע וצבי הים, שהינה לטווח ארוך, ועל כן יש למסדה באופן מוסדר יותר עם עובדים קבועים ומקצועיים.
"לאורך השנים הוקצו עוד ועוד משאבים, המרכז התרחב ולצד מצבת עובדיו וקהילת המתנדבים הגדולה שסביבו הוקמו חוות הדגרה נוספות לשמירה על הטלות צבי ים בחופים מוגנים יחסית כמו שמורות טבע וגנים לאומיים. מאז שהוקם ועד היום טופלו במרכז למעלה מ־700 פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ־70 אחוזים מתוכם שוחררו בחזרה לים הפתוח".
לצד טיפול ושיקום צבי ים פגועים, המרכז הארצי להצלת צבי ים פועל בדרכים נוספות לשימור ואישוש אוכלוסיית צבי הים, למשל הגנה פיזית על הביצים המוטלות בחופים או שיקום אוכלוסיית צב הים הירוק באמצעות טיפוח וקיום גרעין רבייה של מין זה.
כמו כן, המרכז להצלת צבי ים מוביל גם סקרים ומחקרים בתחום, פעילויות חינוך והסברה באמצעות ערוצי התקשורת וסיורים מודרכים לקהל לטובת העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב לעולמם המרתק של צבי הים והחשיבות שבשמירה עליהם, בהן שחרור צבי הים הפצועים בחזרה לטבע לאחר שטופלו ושוקמו על ידי המרכז.
"פעילויות מגוונות וענפות אלו להצלת צבי הים הפכו את המרכז הארצי להצלת צבי ים לשם דבר בעולם ולאחד המקצועיים בתחומו", אומר ד"ר לוי, "בין היתר גם לאור שיטות טיפול מיוחדות בצבי ים שפותחו על ידי אנשי המרכז והרשות לאורך השנים".
קן לצבה
עונת ההטלות לשנת 2018 נמצאת בימים אלו בסיומה, ומסיכום הנתונים עולה כי השנה נשבר שיא ישראלי חדש במספר הטלות קיני צבות הים החומות שאותרו בחופי ישראל, עם נתון מרשים של 215 קינים. כאשר מוסיפים את מספר הקינים של צבות הים הירוקות, שעומד השנה על 32 קינים, נרשם שיא נוסף של סך כל הקינים שאותרו בחופי ישראל - עם 247 קינים בשורה התחתונה.
השיא הקודם עמד רק על 202 קינים, ונתון זה מצביע על גידול מרשים של למעלה מ־20%. אם מכפילים את מספר הקינים שהוטלו בעשרות הביצים שמנפק כל קן, ניתן להתרשם מהתרומה האדירה של הפעילות לאוכלוסיית צבי הים בים התיכון ובכלל. נתונים אלו מעודדים כמובן את רשות הטבע והגנים ומצביעים ללא ספק על הצלחת הפעילויות לשמירה ולאישוש אוכלוסיית צבי הים המצויה בסכנת הכחדה.
צב ששוקם במרכז להצלת צבי ים // צילום: ד"ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים
יחד עם זאת, במבט לעתיד, יש עדיין חשש גדול לאוכלוסיית צבי הים. "האיומים על צבי הים רק הולכים וגדלים משנה לשנה", מבהיר ד"ר לוי, "תנועת כלי שיט רבה יותר בים התיכון, זיהומי ים ופיתוח תשתיות מואץ ברצועות החוף לאורך ישראל פוגעים במרחב המחייה של צבי הים ומסכנים אותם. אל לנו להסתנוור מהעלייה במספר ההטלות, שכן בים סיכויי ההישרדות של צבי הים נמוכים מאוד. עדיין, מוטלת עלינו משימה למניעה וצמצום המפגעים ככל הניתן".
לוי מוסיף כי "העלייה בקיומם של מפגשים עם צבי הים בסביבתם הטבעית, מעבר למראה המלבב והמלהיב, מרמזת על שיפור במערכת האקולוגית. בריאות הסביבה הימית לא חשובה רק לצבי הים, אלא לכל החיים עלי האדמות. הים הינו מקור חמצן עיקרי, מווסת אקלים, עשיר במשאבים ואף מקור השראה ולכן בריאות הים היא אינטרס של כולנו. חשוב להגביר את המודעות לשמירה על הסביבה החופית והימית, ואת זאת ניתן יהיה להשיג באמצעות המשך שיתוף הציבור הרחב להגנה ולשמירה על צבי הים לצד הגדלה משמעותית של מספר וגודל השמורות הימיות, כדי להבטיח עד כמה שניתן את מרחב המחייה של צבי הים".
הכירו את ה"שמרצבים"
ברשות הטבע והגנים מאמינים כי פעילות המתנדבים היא משמעותית, חיונית ומהווה מכפיל כוח בשמירה על הטבע. בהתאם לכך, מרכז ההצלה הארצי להצלת צבי ים נשען גם הוא על צוותי מתנדבים, המסייעים לתפעולו השוטף כמו גם במקרי חירום.
הצבים המשתקמים וצבי גרעין הרבייה זקוקים לטיפול יומיומי, הכולל למשל את ניקיון הבריכות, האכלה, מעקב וטיפול תומך. כל אחד מהצבים במרכז מנוקה באופן יסודי אחת לשבוע, נמדד ומשקל, ומקבל טיפול רפואי לפי הצורך: ניתוחים, צילומי רנטגן, בדיקות אולטרא־סאונד ו־CT הינם מהשגרה הרפואית ומתנדבי המרכז לוקחים חלק גם בטיפולים המיוחדים, מסייעים בהעברת צבים ומשתתפים בשחרורים של צבי הים בחזרה לטבע.
חילוץ צב פצוע בדרך למרכז להצלת צבי ים // צילום: ד"ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים
בתוך כך, במהלך תקופת הגחות האבקועים מהקינים מפעיל המרכז להצלת צבי ים סיירות "שמרצבים" עם למעלה מ־150 מתנדבים מכל חלקי הארץ, במהלך החודשים יולי עד ספטמבר. השמרצבים מבלים במשמרות קבועות מראש את הלילות – משעות השקיעה ועד הזריחה שלמחרת - בחוות הקינים על החופים. הם שומרים מקרוב על הקינים מכל איום של טורף טבעי או אחר, שעלול להפריע למהלך הרגיש, ובמקרה של בקיעת קן טבעית הם מסירים את הגדרות המגינות ומאפשרים לאבקועים הקטנים לזחול על החול ולעשות דרכם אל הים בבטחה, תוך תיעוד מספר האבקועים שהגיחו מכל קן לצורכי מעקב, בקרה ומחקר.
רשות הטבע והגנים מפעילה מתנדבים בתחומים רבים ומשנה לשנה הביקוש להתנדבות הולך וגדל, בזכות החוויה המלהיבה והמרגשת שהתנדבות זו מזמנת למתנדבים. רוצים גם אתם להתנדב למען הטבע בישראל? צרו קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים 3639*
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו