צילום: באדיבות yes // "מנקי האינטרנט"

מסננים לכם את הפיד ואפילו לא ידעתם

הכירו את מבקרי התוכן - צעירים ממשפחות עניות, שתפקידם לסנן חומרים קשים עד אימה, בטרם אתם תיחשפו אליהם • הדוקו "מנקי האינטרנט" מגלה את הקשיים הנפשיים ומקרי ההתאבדות שנלווים לעבודה הזאת, ונותן שיעור חשוב על התעשייה שמאחורי הלייקים של כולנו

מה אתם יודעים על הרשתות החברתיות? ככל הנראה - הרבה פחות ממה שנדמה לכם. מאחורי ענקי הרשת שמגלגלים מיליארדים, יש תעשייה שלמה שפועלת מאחורי הקלעים בפיליפינים ובמדינות נוספות כדי לסנן את התכנים המועלים לרשת. הם למעשה עורכים את הפיד שלכם ואת מנועי החיפוש.

"מנקי האינטרנט" הוא מסמך מרתק שמביא את סיפורם של צעירים שבאו ממשפחות עניות, רכשו השכלה וכיום הם מבקרי תוכן של רשתות חברתיות גדולות (קל לנחש למי הכוונה). "מבקר תוכן" אולי נשמע לכם כמו תפקיד סולידי, אבל למעשה מדובר בעבודת דחק גרסת ההיי-טק. תפקידו של כל אחד מהם הוא לעבור בכל יום על כ-‭25‬ אלף תמונות וסרטים ולאשר או לצנזר אותם מהרשת. מותר להם לטעות שלוש פעמים בחודש.

הם עובדים עם סטופר. אין זמן להתמהמה או להתעכב. יש להם כמה שניות בודדות להחליט מה למחוק וממה להתעלם. ההכשרה שלהם כוללת לימוד אתיקה ומגוון מושגים מתחום הסקס, הטרור והאלימות. "אנחנו כמו שוטרים. אנחנו שומרים על הפלטפורמה כמו בעולם האמיתי. ניצול ילדים, טרור ובריונות רשת זה משהו שאלגוריתם לא יכול לעשות", אומרת אחת מהן.


מה שהם רואים כל הזמן אתם לא יכולים לדמיין אפילו. "מנקי האינטרנט" // צילום: באדיבות yes

הם נחשפים לחומרים קשים ביותר, שאתם אפילו לא יכולים לדמיין וגם לא אכתוב אותם כאן. אחת העובדות לשעבר כמבקרת תוכן לא יכלה לשאת את התמונות ופנתה לבוס שלה. הוא אמר לה שזאת בדיוק העבודה שהיא צריכה לעשות ונפנף לה בחוזה שעליו חתמה.

רוב המרואיינים הם עובדים לשעבר. מן הסתם בעבודה שכזאת קשה מאוד להחזיק מעמד, ומי שנשאר שם הרבה זמן משלם מחיר כבד. אחד העובדים שהתמחה בסרטונים של פגיעה עצמית, נמצא יום אחד תלוי בביתו מול המחשב הנייד שלו. החברה ניסתה להסתיר זאת. "העבודה הזאת גורמת לך לחשוב שמוות ואנשים שמתפוצצים והאיברים שלהם עפים לכל מקום זה דבר רגיל", כתב אחד מהם במייל.

הסרט מקבל תפנית כשהוא מפנה את הזרקור מהפועלים השחורים של הרשתות החברתיות אל החברות עצמן, ועוסק בשאלות: מה אסור להראות ומה מותר? מה מוסרי ומה לא? מתברר שהרשתות החברתיות נכנעות לתכתיבי המדינות בהתאם לרצונן, ולמעשה פוגעות בחופש הביטוי. לדוגמה, פרופסור למשפטים מאיסטנבול טוען שפייסבוק מסירה תכנים של יריבים פוליטיים של ארדואן לפי בקשת ממשלת טורקיה. התכנים שהוסרו: שריפת דגל טורקיה, מפת כורדיסטן וקריקטורות שלועגות לארדואן. "החברות עשו עסקה עם טורקיה כדי להמשיך לפעול שם ולא להיחסם", טוען הפרופסור. נציגת גוגל לשעבר לא שוללת את האמירה הזאת בטענה שאם יש סרטונים שעוברים על החוק במדינה מסוימת, הגישה אליהם נחסמת.


מותר להם לטעות שלוש פעמים בחודש. "מנקי האינטרנט" // צילום: באדיבות yes

אך מה לגבי אמצעי התקשורת והחדשות שמשתמשים ברשתות החברתיות? האם פיצוץ בסוריה עם הרוגים מפונים מההריסות - אייטם בעל ערך חדשותי, עובר את קנה המידה המוסרי? מתברר שהוא קוטלג יחד עם ההוצאות להורג של דאעש, ולכן צונזר. תלייתו של סדאם חוסיין, לעומת זאת, הותרה לשידור ברשת בשל הערך ההיסטורי שלה. תצלום גופתו - צונזר.

מה שעוד בולט בסרט הוא התועלות שמפיקות הרשתות החברתיות משימוש בזעם, בפחד ובשיסוי. הסרטונים של ימין נגד שמאל, של אלימות וקריאות גזעניות הם הוויראליים ביותר, וויראליות היא הלחם והחמאה של הרשתות החברתיות.

"מנקי האינטרנט" קצת מתפזרת במה שהיא רוצה לומר, אבל מלמדת אותנו שיעור חשוב על התעשייה שמאחורי הלייקים שלכם.

 • נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים

 • ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה

 • בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח

 • הטוב, הרע והתקווה: סיכום פסטיבל מטאור

 • סיכום תשע"ח: אנחנו שאלנו, אתם הכרעתם

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...