אבי לוי || בן 42. שף ומסעדן ("המוציא"). נולד ומתגורר בירושלים. נשוי לאילנית ואב לארבעה. זכה בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף". מחבר ספר הבישול "טעמים של בית", מרצה ויועץ קולינרי. בעברו היה נרקומן ואסיר
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"נולדתי בשכונת קריית יובל בירושלים, ומגיל 5 גדלתי במושבה הגרמנית. עברתי שם לפני שלוש שנים, בדרך לסדנת בישול. הרבה זיכרונות אין לי משם, רק זיכרון אחד כואב: כשחציתי את הכביש הסואן שם כילד קטן, נכנס בי אוטו כחול והעיף אותי לוואדי".
מתי בפעם האחרונה עשית סלפי?
"היום, כמו בכל יום שגרתי. האמת שאני עושה סלפי בשמחה. אף פעם לא סירבתי לעשות, גם במצבים שהייתי על קוצים, והיו מקרים שהייתי באמצע ריצה, שממש מיהרתי וביקשו ממני. אני מרגיש שאין לי זכות להגיד לא, ושאני צריך להיות אסיר תודה כשמישהו מבקש להצטלם איתי".
מתי בפעם האחרונה הלכת לרופא?
"לפני שמונה חודשים בערך, כחלק מהבדיקות השגרתיות - בדיקות דם וכאלה. אין לי כלום נגד רופאים, אבל אני מאלה שמחכים לדקה ה־99 כדי להגיע לשם, רק כשהחרב על הצוואר. מבחינה בריאותית אני פיקס. הפסקתי לעשן סיגריות לפני שנתיים, וזה כיף לא נורמלי בלעדיהן".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?
"אני מדבר עם אמי, מירי, מיליון פעמים ביום. אני לא מתחיל את היום בלי זה. אני חושב עליה המון, והאצבעות הולכות אוטומטית לטלפון. זו שיחה שעוזרת לי להתחיל את היום בצורה נכונה".
יש לכם קשר יוצא דופן. היא לא התייאשה גם בשנים שבהן היית עמוק בסמים וישבת בכלא.
"הקשר עם אמא שלי מאוד חזק. היא אישה נדירה, לביאה אמיתית שכל הזמן נלחמת על המשפחה שלה. אני מניח שכל אמא ככה, אבל פה אני יכול להעיד על מלחמה ללא הפסקה. אנחנו חמישה אחים, ואיתי היא הגיעה למקומות שהיא לא חשבה שתגיע אליהם. היא חוותה איתי דברים הזויים, וזה מה שעשה את הקשר לכזה עמוק, קשר שיש בו מערכת של הגנה. אני מספר לה הכל. מי שנפגעה ממני הכי חזק זו אמא שלי. היום זו אותה אישה שכשנכנסים אליה הביתה, יש לה פינה של תמונות שלי וכתבות עלי".
מתי בפעם האחרונה פגשת חבר ילדות?
"לפני שנה בערך. פגשתי את משה, שהיה איתי בכיתה ח'. עשיתי אירוע, והוא היה מאלה שחיברו את החשמל שם. הוא שאל, 'אתה זוכר אותי?' והעלינו זיכרונות. הוא אמר לי שהוא זוכר שהייתי מביא את הסנדוויצ'ים הכי טעימים בכיתה, 'כולם היו מביאים שוקולד או ריבה, ואתה היית מביא סנדוויץ' עם מטבוחה'. זה נכון. היו מדברים הרבה על הסנדוויצ'ים שאמא שלי היתה מכינה לי".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם הספונסר שלך מתוכנית הגמילה?
"אני מדבר איתו על בסיס יומיומי. זו תוכנית אנונימית, אבל הספונסר הוא ממש חלק מהחיים שלך. כשאני מדבר איתו הוא גם משתף אותי בחייו. העניין העיקרי כאן הוא השיתוף. עכשיו זה לא רשמי, זה יותר קשר חברי עמוק, עם כבוד והערכה גדולים מאוד. הוא נקי קרוב ל־20 שנה, ואני עוד מעט תשע. הוא החל ללוות אותי שנה לפני הזכייה ב'מאסטר שף', והוא יודע כל קושי ושמחה שעברתי".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"לפני שנתיים. הלכתי לעשות חוויה מתקנת איפה ששירתי, כטבח בגדוד 401 בשריון. בהתחלה לקחתי את זה מאוד ברצינות. היינו גדוד נע - פעם בבסיס ופעם בקו - ואהבתי להכין בעיקר ארוחות שבת. הייתי מרשה לעצמי להתפרע ולבקש כל מיני ירקות, שהיו מביאים לי במיוחד. היו לי אחלה מפקדים ורס"ר מטבח, והתחלנו לעשות ארוחות עשירות עם סלטים ושולחנות עמוסים. לצערי לא סיימתי את השירות, ולפני בערך שנתיים חזרתי לבשל ארוחה מיוחדת לגדוד ולבשתי מדים".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט עם אשתך?
"בשבוע שעבר. הבילויים שלנו הם מסעדות, קולנוע, בתי קפה או מנגל אצל חברים. וזה תמיד ביחד, כי אני לא מבלה בלי אילנית. בכל שנה יש לנו נסיעה למרוקו, לספרד או לצרפת - לטעום אוכל. פעם הייתי הולך הרבה לפאבים ולמועדונים, היום אני לא אוהב את זה. הגעתי למקום שאני שבע".
אתם נשואים 17 שנה, ולא תמיד היה קל איתך.
"ממש לא, הרבה נשים שהיו במקום שלה לא היו ממשיכות. אבל אני חייב לציין שכאשר מדברים איתה על זה היום, היא לא עושה מעצמה פיה או נסיכה, היא פשוט מבינה שבנקודה ההיא של החיים היא העדיפה לתת מקום לאמונה. היא הבינה שאני במשבר והיא האמינה בי והיתה שם בשבילי".
איפה הכרתם?
"גדלנו באותה שכונה והכרנו בגיל 12. היא גדלה מול הבית של הוריי. כשראיתי אותה נדלקתי עליה ישר, והגעתי לרגע שבו הצעתי לה חברות והיא דחתה אותי כי היא היתה מאוהבת במישהו אחר. היא שברה לי את הלב והתבאסתי שחבל על הזמן. לא נפגשנו שוב עד גיל 25, וזה די מדהים כי הבית של הוריה מול בית הוריי, ומעולם לא ראיתי אותה עד שבגיל 25 יצאתי למועדון במלון הייאט ושם ישר זיהיתי אותה. היא לא זיהתה אותי, אז קיבלתי פדיחה בפעם השנייה. ניגשתי אליה והצגתי את עצמי שוב, והתחלנו לדבר. למחרת השגתי את הטלפון שלה והתקשרתי, ומאז אנחנו יחד. בזוגיות שלנו למדנו לחיות עם הדברים הפחות טובים אחד של השני ולקחת צעד אחורה מתי שצריך".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?
"לפני יותר משנה. עשינו 'זוג מנצח', ולפני זה זכיתי ב'מאסטר שף'. לאורך העונה של 'מאסטר שף' לא היה לי שום מושג שאני הולך להמשיך וגם לזכות. ראיתי את עצמי בבית והתכוננתי לרגע שבו יגידו לי 'סיימת'. חשבתי על מי אשען ודאגתי לרשת ביטחון. 'מאסטר שף' הגיעה מייד אחרי הגמילה, ומאז זה כמו בסרט נע. כאילו אלוהים אמר, 'יש לי סרט, ואתה רק תעמוד, אל תזוז ותסתכל על מה אני הולך לעשות איתך בשנים הבאות'. גם בריאליטי, גם במסעדה וגם בחיים האישיים שלי. היה לנו רק את אדיר כשזכיתי ב'מאסטר שף', ופתאום יש לי ארבעה ילדים וקיבלתי את הבת שרציתי".
מתי בפעם האחרונה זרקת משהו מהעבר?
"לפני חצי שנה. כל השנים אילנית שמרה קלסרים של כל החובות שלה מהעבר, וכל החובות שלי. היו לנו 2 מיליון לכל צד חובות. ופתאום, באיזו שבת כשהתחלנו לסדר, ראינו את הקלסרים. אמרתי לאילנית, 'למה לשמור את זה בכלל, בואי נשליך את זה מאיתנו', והיא זרמה איתי. זה היה משחרר מאוד".
איך יוצאים ממינוס כזה?
"אנחנו הגענו מסיטואציה כלכלית קשה מאוד עם חבילה לא קטנה שאתה סוחב איתך. לקח זמן, אבל כשאתה רואה שאתה מצליח לשלם ולסיים דברים, זה היה מבחינתי וואו. כשהצלחתי להתחיל לשלם דברים בזכות עבודה קשה, התחלתי להרגיש נכון. עבדתי לילות כימים, וזה היה עוד לפני פתיחת המסעדה שלי. מהרגע שפתחתי את 'המוציא', עבדתי מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה והייתי סוגר לבד ומשפר את כל מה שעשיתי לא בסדר, ממציא מנות חדשות, משדרג דברים ועובד כמו מטורף כדי לשלם התחייבויות. היום סיימנו את החובות ואנחנו יכולים להתחיל ממצב של אפס".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"היו לא מזמן כמה חודשים שבהם הייתי מכור ל'משחקי הכס'. הייתי מגיע מהעבודה, מתקלח וצופה. ג'ון סנואו הוא הדמות שהכי אהבתי. הוא מאוד כן. הוא הלך בדרך אמיתית והאמין במה שהוא עושה ויצר סביבו אנשים שמעריצים אותו. זה מה שאני הכי אוהב אצלו. אני מחכה לעונה הבאה".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"אני לא בוכה הרבה, קשה לי היום להוריד דמעות כי בזבזתי אותן. אבל בנובמבר האחרון בכיתי ביום ההולדת של הבן שלי, איליי. ראיתי סרטון בפייסבוק שבו רואים אותי תופס אותו כתינוק ביד אחת ומבשל ביד השנייה, וזה עשה לי צמרמורת שחבל על הזמן. התחברתי לנקודה של השנים שעוברות והילדים שגדלים, וזה הכניס אותי למצב רגשי והוציא ממני כמה דמעות".
מתי בפעם האחרונה למדת משהו חדש?
"כל יום אני לומד דברים חדשים, החיים זה בית ספר. אתמול אלה הקטנה הסבירה לי, 'קוקו זה אחד, קוקיות זה שתיים', ואז עשיתי לה והיא אמרה לי, 'יופי אבא', והבנתי שלמדתי לעשות קוקיות".
ישבת בכלא פעמיים, על עבירות מרמה וזיוף ועל סחר בסמים. מתי בפעם האחרונה ביקרת שם?
"לפני שלוש שנים. קיבלתי טלפון מכלא רימונים לנוער, וביקשו ממני לבוא להרצות שם. היה לי מאוד קשה והתלבטתי אם ללכת. מה שהכריע זה הקטע של הנערים. לא יכולתי להגיד לא. אחר כך היתה עוד פנייה מכלא חרמון, של אנשים שכבר בשיקום וצריכים כוח, והלכתי גם לשם. לא היה לי קל להיפגש עם המקומות האלו, אבל בסופו של דבר אתה יוצא משם ואומר, 'היתה לי הזכות להיות פה'. אתה מגיע ונותן את הסיפור שלך. אני לא אוהב את המילה מרצה, כי זה עושה אותי שונה מהם, ואני לא. אני בא ממקום טבעי ומספר את סיפור החיים שלי, ואולי מה שעבד עלי יכול לעבוד עליהם. אני לא חושב שאני בן אדם מיוחד. זו זכות גדולה לעשות את זה, ואני לא לוקח שכר".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"ביומיום זה לא קרה הרבה, אז לפני שנה קיבלתי החלטה שאני צריך להקדיש להם יום בשבוע. לקחתי את יום ראשון, שהוא יותר בקטנה בעבודה, והחלטתי שאני מוציא אותם מהגנים ומבתי הספר ולוקח אותם איתי. אנחנו מטיילים או רואים סרט או הולכים לגן חיות, העיקר עושים דברים יחד, וזה מאוד מומלץ. גם בשבתות אני לא עובד, הטלפון כבוי ואני מחובר למשפחה, כולם ביחד".
מתי בפעם הראשונה התאהבת במטבח?
"בערך בגיל 7, במטבח של סבתא רחל. היא היתה הבשלנית הטובה בעולם, ואמא שלי ירשה ממנה את הכל. סבתא שלי נפטרה לפני 24 שנה, אבל עוד לפני זה היא חלתה במחלת השכחה, והיא כאילו לקחה איתה את כל המתכונים שלה. לי אף פעם לא היתה הזכות לשאוב ממנה מתכונים, כי אם היתה לי הזכות הזו, הייתי היום במצב קולינרי אחר לחלוטין. סבתא נולדה בקונסטנטין שבאלג'יריה ועברה לאורן שבמרוקו. היא ספגה שתי תרבויות בישול שונות, ולסגנון האלג'ירי המסורתי העמוק אני הכי מתחבר. היא היתה עושה מכלום ארוחת מלכים. היתה תקופה של צנע, והיא היתה מבשלת כרוב ובצל עם ריח של בשר. אחר כך, בבית הספר, היתה לי אפשרות לבחור בין חשמל למלונאות, ובחרתי במלונאות כי אני גרוע בחשמל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו