המשבר הדרמטי ביחסי ישראל־רוסיה בעקבות הפלת מטוס ההתרעה הרוסי באש הנ"מ הסורית ארך שעות ספורות בלבד. תחילתו בהתקפה קשה על ישראל מפיו של שר ההגנה, שויגו, וסיומו בהודעה מאופקת של פוטין, שציננה במים קרים את התבערה הגדולה.
ההאשמות כלפי ישראל מטעם משרד ההגנה הרוסי היו חסרות תקדים בחומרתן ובסגנונן. הן הטילו על ישראל את "מלוא האחריות" להפלת המטוס הרוסי וטענו כי חיל האוויר ניצל את הימצאותו במרחב כדי להטעות את הנ"מ הסורי.
יתר על כן, בפעם הראשונה איימה רוסיה על ישראל כי המעשה "לא יישאר בלא תגובה". אלא שזמן קצר אחר כך הופיע פוטין במסיבת עיתונאים עם ר"מ הונגריה והרגיע. אמנם הנשיא הרוסי התלונן על כך שהסדרי התיאום בין ישראל לרוסיה "לא פעלו כהלכה" וקבל על כך שישראל "הפרה את הריבונות הסורית", אבל באותה נשימה ניקה לחלוטין את ישראל מאחריות להפלת המטוס הרוסי וייחס זאת לשרשרת של טעויות "טרגיות". שום מילה על צעדי עונשין.
מה התרחש באותן שעות קריטיות שבין פרסום הודעת משרד ההגנה הרוסי לבין הופעתו של פוטין, שגרמה להנמכת הטון של הנשיא הרוסי? אפשר למנות ארבע סיבות אפשריות:
האחת, ההסבר המהיר והמפורט שסיפקה ישראל הניח את דעתם של הרוסים, לאמור: המטוס הרוסי לא היה כלל בסביבה בעת שהותקף המתקן בלטקיה, ומטוסי חיל האוויר כבר היו בשטח ישראל כאשר הנ"מ הסורי הגיב בירי מאסיבי ובלתי מדויק שהפיל את המטוס. גם הצעתו של ראש הממשלה לשגר את מפקד חיל האוויר למוסקבה תרמה להרגעה.
השנייה, הביקורת החריפה של משרד ההגנה הרוסי על ישראל נועדה בעיקרה להסיח את הדעת מכך שמפעילי הנ"מ הסורי, שאומנו בידי הרוסים, נכשלו כישלון חרוץ בזיהוי מטוס ההתרעה. השלישית, למרות התקרית המביכה, לישראל ולרוסיה עדיין יש אינטרס משותף להרחיק את האיראנים מסוריה, וזו הסיבה שבזכותה גילתה מוסקבה סובלנות כלפי יותר מ־200 תקיפות של ישראל בשטח סוריה בשנתיים האחרונות.
כישלון בהפעלת הנ"מ הסורי. יירוט בעקבות תקיפה בסוריה (ארכיון) // צילום: אי.אף.פי
הרביעית, לא מן הנמנע שהרוסים עצמם יגלו בחקירתם כי גם מערך הזיהוי וההתרעה המתקדם שלהם בסוריה כשל בהרחקת מטוס האיליושין מהזירה מבעוד מועד.
עם זאת, מותר להעריך שהטון המאופק של נשיא רוסיה אינו מבשר בהכרח על חזרה לשגרה ומתן יד חופשית לישראל להמשך התקיפות בסוריה. סביר יותר להניח שהרוסים, גם אם לא ינסו להגביל את התקיפות הללו באורח משמעותי, ידרשו להדק מעתה את מנגנון התיאום בין שתי המדינות כך שיכלול, בין השאר, מתן התראה ארוכה יותר למטה שלהם ב"חמיימים" על כל תקיפה שבדרך.
גם לא מן הנמנע שידרשו מישראל להימנע מלפעול בצפון־מערב סוריה, שם ממוקמים בסיסי האוויר והים שלהם. האיראנים, אגב, העריכו שאזור זה חסין מפגיעה של ישראל, ולכן מיקמו שם את המתקנים שהופצצו.
ישראל נטלה על עצמה משימה מוצדקת אבל מסובכת וקשה לביצוע: למנוע בדרך האוויר, ובלי כניסה קרקעית, התבססות של איראן בסוריה והעברת נשק קטלני לחיזבאללה. וכל זאת במרחב צפוף, שבו טסים הרוסים והסורים לצד מטוסי הקואליציה המערבית ופועלות מערכות נ"מ של כל הצדדים. בהתחשב במה שקרה השבוע, משימה זו נראית כעת קשה ומורכבת פי כמה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
