ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, חשף היום (שני) לראשונה לרגל 45 שנה למלחמת יום הכיפורים את פרוטוקול דיון המטה הכללי מתאריך ה-5.10.73, ערב פרוץ המלחמה. כמו בדיונים אחרים שנחשפו בעבר, גם הפעם בא לידי ביטוי עומק המחדל המודיעיני של ישראל ערב המלחמה.
את הדיון פתח הרמטכ"ל, רא"ל דוד אלעזר, שאמר שהפורום זומן להגיד "גמר חתימה טובה" ולשמוע סקירת מודיעין. על הסקירה המודיעינית היה אמון ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, שעדכן על היערכויות והתפתחויות חריגות בגזרות הסורית והמצרית. לפי הסקירה, בצפון, סוריה מצויה במערך חירום מאז ה-5 בספטמבר, תרגלה את כיבוש רמת הגולן וקדמה טייסות לאזור דמשק. במצרים, עדכן ראש אמ"ן, מתקיים תרגיל צנחנים גדול, אזור התעלה תוגבר ב-300 תותחים נוספים וטנקים רבים קורבו אל קו המים והוצבו בעמדות ירי לאורך התעלה. עוד ציין ראש אמ"ן: "אנחנו מוצאים אצל הסורים ואצל המצרים עצבנות לא מבוטלת כתוצאה חששות רציניים מהתקפה ישראלית על סוריה ועל מצרים".
טור זחל"מים על ציר כביש // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אבי שמחוני
כן הדגיש ראש אמ"ן שתי התפתחויות נדירות ומשמעותיות משעות הלילה והבוקר: האחת - "שהרוסים שלחו 11 מטוסי תובלת אנשים למצרים ולסוריה. 6 מטוסים למצרים ו-5 לרוסיה. לא ברור לנו באיזה מגמה. יתכן והמגמה היא להוציא פרסונל רוסי מתוך אותן מדינות. ואם כן – השאלה היא מדוע, ואין לנו פרוש ברור מדוע". הדבר הנוסף הוא "שמרבית כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה. גם זה דבר מאוד מאוד נדיר".
בנית גשר הדוברות מעל תעלת סואץ // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אברהם ורד
למרות זאת, ציין זעירא: "כל הדברים שמניתי לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה. וסביר שכל מה שקורה היום, להוציא את העניין הרוסי שעוד אין לנו הסבר ברור עליו, נובע מחששות סוריים, מחששות מצרים מפני תקיפה שלנו. בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת. ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה". לסיכום, ציין ראש אמ"ן יום לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים: "בסיכומו של דבר, אני לא חושב שאנו הולכים למלחמה, אבל המצב היום הוא יותר עם סימני שאלה מאשר היה, אני יודע, לפני 24 שעות".
אלי זעירא // צילום: דובר צה"ל
רא"ל דוד אלעזר: "עוד נקבל התראה"
הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר, קיבל בדיון את הערכת אמ"ן ומציין כי גם הוא רואה "את הסכנה שתפרוץ מלחמה כפחות סביר מאשר לא תפרוץ מלחמה". עם זאת, כבסיס להערכת המצב ולמוכנות הוא לוקח בחשבון שני דברים: הראשון הוא שהמערך ההגנתי של מצרים הוא גם התקפי ויש יכולת לעבור למתקפה תוך זמן קצר ביותר; והשני הוא שאין הוכחה פוזיטיבית שהם לא מוכנים לתקוף. לאור זאת, ציין רא"ל אלעזר, צה"ל הכריז על מצב כוננות ג' וננקטו שורה של פעילויות להעלאת רמת המוכנות.
סוללת טילי נ"מ מדגם הוק בסיני // צילום: דובר צה"ל
למרות זאת, מעריך הרמטכ"ל ש"אם אמנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסוריה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתראה". הרמטכ"ל מציין ש"בכל זאת, יש לנו כך וכך מקורות, שגם אם הם לא נתנו לנו התראה פוזיטיבית, יכול להיות שהם יתנו... באם תהיה לנו התראה פוזיטיבית כמובן שאנו נגייס מילוים ונעשה את כל ההכנות הנוספות... אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר, שתפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אז אנו נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים. זאת אורת באמצעות חיל האוויר וכל הכוחות שיש לנו בקווים".
לפי רא"ל אלעזר, "במקרה של הקטסטרופה הזאת אנחנו נצטרך לגייס גיוס מיידי. מבחינה זאת יש לנו מגבלה מסוימת שביום כיפור אין רדיו. עוד נבדוק את הדבר הזה ונבדוק האם אפשר לעשות איזה שהם סידורים...".
צוות תותחנים בפעולת לילה // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אברהם ורד
הרמטכ"ל הציע רעיונות לפתרון הבעיה: "לטלפן לכל הטלפונים בארץ ולהגיד 'תפתח את גלי צה"ל ותודיע לשכנים להאזין. ולהחזיק את גלי צה"ל...שישדר כל הזמן אותות קריאה".
הרמטכ"ל מסכם את דבריו: "אני אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה... אילו הייתי פרשן, הייתי שם פה נקודה ואומר: אני מעריך שזה לא הולך לקרות... היות שאנו לא עוסקים רק בפרשנות אלא אנחנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדורשים".
מחסור בפירות ולחם עבור הלוחמים במקרה של מלחמה: "שיחיו על מנות קרב"
יום הכיפורים עולה גם בהקשר לאספקת מזון לחיילים במקרה שתפרוץ מלחמה. ראש אגף האפסנאות, האלוף נחמיה קין, מתריע על חוסר במזון טרי, ירקות ופירות ולחם טרי". על כך מגיב האלוף בני פלד ואומר כי "ההוראה היא שאנשים יחיו על מנות קרב". הרמטכ"ל מסכם: "ואם אין מנות קרב- אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור. צמים".
את הדיון מסכם הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר: "אנו נהיה מוכנים לכל מצב. אין לנו כידוע ענין במלחמה, ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרא לנו בהפתעה מוחלטת. בהפתעה מוחלטת היא לא תהיה... אבל אם תהיה לנו התראה ונדע שזה אומנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד ואני מקווה שנשיג את כל תכניות לעתיד שמונחים אצלנו במגירות. חתימה טובה".
עוד חושף משרד הביטחון מסמכים בנוגע לשתי הגישות העיקריות ביחס לתפיסת ההגנה בסיני: גישת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל חיים בר-לב, המבוססת על קו מעוזים לאורך תעלת סואץ (קו בר לב), וגישת ההגנה הניידת של האלוף ישראל טל והאלוף אריאל שרון.כידוע, במהלך המלחמה התמוטט קו בר-לב, כאשר כמעט כל המוצבים נכבשו. הדיונים הללו ממחישים גם הם את גודל המחדל, שכן בשניהם הבינו בצמרת הצבא את חולשת המעוזים לאורך התעלה.
"המעוז לא יוכל למנוע חציית קו המים ע"י האויב"
המסמך הראשון שנחשף הוא הצעת האלוף טל, מספטמבר 1970, לגבי הגנה חלופית לשיטה הקיימת, שיטת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל בר לב. האלוף טל פותח בטענות שהמעוז אינו חסין בפני אש ארטילרית, אינו יכול למנוע חציית קו המים על ידי האויב, תרומתו להגנה נגד מתקפה אפסית, הוא מהווה מטרה סטטית נוחה כיעד אש ופשיטות ואחזקתו יקרה מדי בהשוואה לתוצאות. הצעתו של טל היא "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים... שתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו, כל אחת משתי החטיבות בקו תהיה אחראית ל-3 גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור". עוד הוא מדגיש כי "אין לקיים בתחום המרחב המוכה באש הארטילריה פעילויות מנהלתיות". לגבי הכוחות המוצבים המעוזים מציע האלוף טל - "במעוזים, מאחר והם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמש שיתחלפו כל 24 שעות".
הרמטכ"ל דוד אלעזר // באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
במסמך נוסף שנחשף, מתועד דיון במטה הכללי של צה"ל כשנה וחצי לאחר מכן, במאי 1972, העוסק בתפיסת ההגנה בסיני. בתחילת הדיון סוקר אלוף פיקוד הדרום דאז, אריאל שרון, את תפיסתו בנוגע להגנת סיני. הוא מבחין בין מעוזי הגזרה הצפונית לקנטרה, שלגביהם הוא לא מציע שינוי, לבין מעוזי הגזרה הדרומית לקנטרה שאותם הוא מחלק לשניים: מעוזים שהוא לא רוצה להחזיק בכלל ומעוזים שהוא מסכים להשאיר כמעוזי-דמי, ובכל מקרה, להחזיקם "לא בצורה שמחזיקים היום אלא להיכנס בכלל לשיטה חדשה ולהחזיק אותם על ידי כוחות ניידים". את תפיסתו מסכם האלוף שרון בכך ש"הכנה על קו התעלה אינה בנויה על 11 מעוזים אלה. מעוזים אני צריך לראות כמו כיתות תצפית בשטח".
"מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה"
לאלוף שרון מצטרף ראש אג"ם האלוף ישראל טל "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנצית האויב, יכול לקבל בקלות 5000 פגז בשעה, וזה לא רק שאלה שהמעוז ייהרס, אלא גם אם לא יהרס האנשים שנמצאים שם יותר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכו'. אנחנו לא התנסנו בזה ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים... נקודת המוצא שלי בשלילת המעוזים היא שזו מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה, וזה יכול לקרות תוך שעה אחת, ואם זה יקרה ביום אחד ל-4-5 מעוזים כאלה, זה מבחינה לאומית אסון, לא יותר קטן מדקר או מהמשחתת אילת".
את הדיון סיכם הרמטכ"ל אלעזר: "אני אומר להשתמש בזה (במעוזים)... התעלה אינה מכוסה כולה על-ידי המעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי". הרמטכ"ל לא מתעלם מהמגבלה של המעוזים בקשר לסכנה לאנשים שמחזיקים אותם, ולכן הוא מחליט: "נשאר במעוזים ואם יהיה נורא, נפנה אותם. אין לי תפיסה ערכית של כבוד והחזקה".
על השאלה האם המעוזים הם הגנה נוקשה- נייחת או ניידת עונה הרמטכ"ל: "לדעתי זו לא הגנה נוקשה, כי הגנה נוקשה קובעת תוואי הגנה שעליו מתנהל הקרב, ואת המעוז אני לא רואה כתוואי הגנתי שאותו אי אפשר לעזוב ועליו מתנהל קרב".
הרמטכ"ל מקבל את הדברים שנאמרו בדיון ואומר: "עוד לפני הדיון הזה הייתה נטייה לוותר על מספר של מעוזים. קודם כל אני אומר שלא נוטשים, אבל במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פתוח במקום שיש שלושה מעוזים, אז נסגור מעוז אחד. זה יכול לבוא בחשבון".
מסמך שלישי שמפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון הוא מפה של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל מיד עם תום המלחמה אשר מתארת את תקיפת המעוזים על ידי המצרים ונתונים על מצבת כוח האדם בכל אחד מהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו