"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא מצליחים לגבות ארנונה מהבדואים בנגב"

לאחר העתירה שהגישה לבג"ץ תנועת רגבים, המדינה מודה כי היא נכנעת לאלימות התושבים • "התנהגות תוקפנית שמחייבת ליווי משטרתי"

,עודכן
היישוב הבדואי תראבין // צילום: דודו גרינשפן

תופעה מטרידה:המדינה, באמצעות משרד הפנים ורשויות מקומיות בדואיות בנגב, לא מצליחה לגבות ארנונה מבתי מגורים, מנכסים מסחריים ומנכסים אחרים באותם יישובים. כל ניסיוןלגבות ארנונה מהתושביםולמפות את הנכסים נתקל באלימות פיזית קשה כלפי הפקחים.

בשל כך, מזה תקופה ארוכה מאוד, המדינה, דרך הרשויות המקומיות, לא גובה ארנונה מהתושבים ובעלי העסקים. כך מודה המדינה ושר הפנים אריה דרעי, בתגובה לבג"ץ, שתנועת רגבים הגישה נגדה גישה נגדה, שבה ביקשה כי שופטי בג"ץ יחייבו את המדינה לפעול לגביית ארנונה. השופטים אמרו מפורשות לנציגי המדינה כי אם לא תהיה גבייה מהחייבים - יקוזז סכום זהה מהתקציב שמעבירה המדינה למועצות הבדואיות. מדובר בעיקר במועצות הבדואיות נווה מדבר ואל־קסום, שמעולם לא גבו ארנונה מתושביהן.

התושבים מתנגדים

בעקבות עתירה שהגישה תנועת רגבים בשנת 2014, הורה בג"ץ למועצות להתחיל בגביית ארנונה מהתושבים. חרף ההנחיה הברורה, לא ביצעו המועצות את שנדרש מהן, וטענו כי לדעתן "טרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי מגורים", מאחר שבחלק ניכר מהיישובים שבתחומן, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות רבות. מנכ"ל משרד הפנים דחה טענה זו, והדגיש שצו הארנונה קובע מפורשות כי גם עברייני בנייה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה, וכי היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובות התושב בתשלומי הארנונה.

היישוב ערוער

בסוף השבוע האחרון, כחצי שנה לאחר הדיון הקודם שבו התרו השופטים כי יורו על קיזוז חובות הארנונה מתקציבי המועצות, הגישה המדינה את תגובתה לבג"ץ, והיא מודה כי אף שנסקרו בתים ונכסים במספר יישובים, "עריכת סקרי הנכסים השונים נתקלת, לא אחת, בהתנגדות של הנישומים המלווה לעתים בהתנהגות תוקפנית; והליך המדידה מחייב ליווי משטרתי מתאים. במקרה של היישוב הבדואי תראבין, מתקשה המדינה לתאם ליווי שוטרים ממשטרת רהט כדי ללוות את הסוקרים". משרד הפנים אף הודיע כי בהיעדר התקדמות בהקמת מערך גביית ארנונה, משרד הפנים ינקוט בעיכוב אישור ביצוע של "תקציבים בלתי רגילים" (למעט בנושאי חינוך ורווחה).

עד כה, נסקרו מאות בודדות מתוך אלפים של נכסים, אלה החוקיים ואלה שלא. אף שחלה התקדמות מסוימת, קיים פער בין מספר הנכסים שנסקרו לבין מספרם הכולל של הנכסים בתחומי המועצות, וטרם נשלחו דרישות תשלום לנישומים שנסקרו. סוף דבר: המדינה מודה בפה מלא כי קיימים קשיים לא מבוטלים בגביית ארנונה מהתושבים הבדואים, וקודם לכן בסקר מקדים לנכסים.

בתנועת רגבים אומרים על העניין כי מדובר באנרכיה מצד המדינה. "יותר מ־15 שנה התושבים לא משלמים, כאשר המועצות כלל לא הקימו מערך לגביית ארנונה, עד שהעתירה הכריחה אותן", אומר עמיחי יוגב, מנהל פעילות מחוז הדרום ברגבים, "בג"ץ חייב לשים סוף לכאוס".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר