למרות האסון - יש תקווה לתושבי הדרום

בכל פעם שיש סבב של ירי מהרצועה לעוטף עזה אני מסתובב בין הערים בדרום: פעם בשדרות, פעם באשקלון אך היום בגלל האסון הגעתי לקריית מלאכי. הרס כמו שראיתי שם – לא ראיתי תקופה ארוכה.



אני יכול להבין מדוע התרחש האסון. התושבים, שלמרבה הצער לא יצואו לחדר המדרגות, נפגעו בצורה קשה מהרקטה שהתפוצצה בשתי הדירות. על אף האסון, המורל הלאומי של התושבים לא נמוך. ממה שחזיתי בשטח, הם נמצאים במצב שהיו בתחילת עופרת יצוקה אחרי תקופה ארוכה של כעס, אכזבה ותסכול.

עכשיו, התעוררה אצלם התקווה שצה"ל יכה במחבלים בעזה כדי להחזיר את השקט. ממבצע כזה, בדרך כלל, לא יוצא שקט אבל ישנה הבנה שאם נחדש את ההרתעה אז למשך זמן ארוך ייתכן שקט. מה שקרה בפועל בשבועות האחרונים, הם מספר אירועים בהם הופר השקט. עכשיו, כשצה"ל מכה ותוקף – יש תקווה לתושבי הדרום.