הלכות ראש השנה: מה עושים ומתי?

מה לובשים, אילו תפילות אומרים ומתי, ומי מחויב לשמוע תקיעת שופר? • הרב ברוך אפרתי על כל המנהגים לקראת השנה החדשה • שנה טובה!

ראש השנה (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

ערב ראש השנה, כ"ט אלול 

מנהגי היום:

אמירת סליחות (תחנון בסליחות, אך לא בתפילה)

התרת נדרים בסוף תפילת שחרית, כל שלושה אנשים יכולים להתיר

תספורת וגילוח לקראת יום הדין

טבילה במעיין או במקווה

סליחות בכותל // צילום: צחי מרים

מתן צדקה, 'צדקה תציל ממוות'

עליה לקברי אבות וקברי צדיקים (קבר רחל פתוח, נגיש ויש בו מקוה טהרה)

 

לילה ראשון של ראש השנה

בהדלקת נרות  מברכת 'להדליק נר של יום טוב', וכן ברכת 'שהחיינו', לפני ההדלקה.  יש  להכין אש שתדלק בשני ימי החג, כדי שנוכל להעביר ולהשתמש באש במהלך יום טוב.

בתפילת מעריב מתחילים להוסיף את ארבע התוספות של י' ימי תשובה: 'זכרנו לחיים', 'מי כמוך אב הרחמים', 'וכתוב לחיים טובים', 'בספר חיים'. משנים את ברכת 'האל הקדוש' לברכת 'המלך הקדוש'.

בימי חול משנים את ברכת המשפט ל 'המלך המשפט'.

אם שכח 'המלך הקדוש' ולא נזכר מיד (או אפילו נזכר מיד, אך התחיל את הברכה הבאה), חוזר לתחילת שמונה עשרה. אם שכח 'המלך המשפט' אינו חוזר. אם שכח את שאר התוספות אינו חוזר. 

בקדיש יש אומרים 'לעילא לעילא מכל' במקום 'לעילא מן', ו'עושה השלום' במקום 'עושה שלום'. ויש מנהגים אחרים בתוספות הקדיש, כל עדה כמנהגה.

לאחר התפילה מברכים אחד/ת את השני/ה 'לשנה טובה תכתב/י ותחתמ/י.  

מנהג הרב קוק היה לומר בראש השנה 'חג מבורך', ולא 'חג שמח', בשל אימת הדין, שנאמר "וגילו ברעדה". אולם מצוות השמחה עצמה קיימת בחג, ובאה לידי ביטוי במאכלים ובניגונים.

קידוש- סדר י.ק.ז – יין, קידוש, זמן. ככתוב במחזורים.

בסעודה אוכלים את הסימנים המיוחדים לראש השנה, כל אחד כמנהג משפחתו.  נהגו להמנע מאכילת מאכלים חמוצים, ואגוזים. את הסימנים אוכלים בסעודה, ולפיכך על הירקות לא מברכים, ועל הפירות מברכים.

אומרים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון.

יום ראשון של ראש השנה, א' תשרי

תקיעות:

לאחר ההפטרה אומרים 'למנצח' שבע פעמים, ותוקעים 30 תקיעות בעמידה, הן 'תקיעות דמיושב' הנקראות כך משום שאם ישב בזמן התקיעות הללו, יצא.

בתפילת מוסף, תוקעים בחזרת הש"ץ 30 תקיעות: 10 למלכויות, 10 לזכרונות ו- 10 לשופרות. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות דמעומד'.

לאחר חזרת הש"ץ תוקעים 30 תקיעות לאחר 'קדיש תתקבל', ועוד 10 תקיעות לפני 'עלינו', על מנת שנשלים 100 תקיעות.  ויש מנהגים אחרים, מתי וכמה לתקוע בשופר בסדר התפילה. כל עדה ממשיכה כמנהגה.

במהלך התקיעות אין לדבר, אלא להתרכז בתקיעות ולהרהר בתשובה על חטאינו. השופר קורא למלחמה, מלחמת האדם ברוע הטמון בו, מלחמה עד כדי מסירות הנפש כעקידת יצחק. השופר מכריז על מלכות השם ועל מגמת הטוב במציאות. 

יש להשגיח על ילדים קטנים ולהקפיד על שמירת השקט בתפילה ובעיקר בתקיעות.

לאחר תפילת מנחה אומרים 'תשליך' ליד מקווה מים או מעיין, ויש שנהגו שלא לאומרו.

יום שני של ראש השנה, ב' תשרי

מתחילים בהכנת החג רק לאחר צאת הכוכבים.

הדלקת נרות, מעריב וסעודה (יש האוכלים שוב את הסימנים). 

בהדלקת הנרות ובקידוש טוב שיהיה כלי חדש או פרי חדש, להתכוון גם עליו בברכת 'שהחיינו'.

שחרית, קריאת התורה ומוסף - של יום ב' של ר"ה.

מנחה של יו"ט.

מוצאי חג- הבדלה על יין בלבד.

"יש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה. וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה, משאינו יודע שעשה. ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות ביוקר יותר מחטאת" (רמ"א ורבינו יונה)

יה"ר שבזכות תפילתנו ותשובתנו יזכרנו השם בזיכרון טוב מלפניו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר