רוג'ר פדרר פיתח אובססיה בנוגע לאליפות ארה"ב הפתוחה. בין השנים 2004 ל־2008 היה השוויצרי השליט הבלעדי של הטורניר עם חמש זכיות רצופות, אלא שמאז לא הצליח לשחזר את רגעי התהילה אפילו פעם אחת.
הפער הזה הטריף את הטניסאי ההישגי בעולם. כשפדרר מסתכל לאחור על מעלליו בניו יורק בעשור האחרון, הוא מנסה להבין מה לא עבד. "הייתי שמח לשחק שוב את הגמר מול דל פוטרו ב־2009", אמר לאחרונה, מביע חרטה על החלטות שקיבל באותו משחק. "בשנה שעברה לא הייתי במיטבי מבחינה בריאותית", הוסיף.
נדמה שלכל הפסד בארה"ב, מקום שהפך עבורו למכשול, יכול פדרר למצוא סיבה. אפילו שהשנים עוברות, הגוף מתבגר, וההדחות שם נערמות בזו אחר זו, השוויצרי חייב הסבר, הוא זקוק לתשובה.
אתמול, כשהשעון בניו יורק הגיע לאחת בלילה ולוח התוצאות הראה 6:4, 5:7, 6:7, 6:7 לג'ון מילמן האוסטרלי (55 בעולם), פדרר שלף את הסיבה. דקות לאחר שהפסיד בארה"ב לראשונה בחייו לטניסאי מחוץ ל־50 הראשונים ופספס הזדמנות לפגוש את נובאק ג'וקוביץ' ברבע הגמר, הוא אמר: "היה מאוד חם וזה מסוג הערבים האלה שלא הצלחתי לנשום בהם. נאבקתי עם עצמי בתנאים האלה, וזו הפעם הראשונה שזה קורה לי. בשלב מסוים פשוט הייתי שמח שהמשחק הזה נגמר".
פדרר. עשה הכל בכדי להגיע מוכן ליו.אס אופן // צילום: USA SPORTS TODAY
הבחירה של פדרר לתלות את הסיבה בגורמים חיצוניים ברורה. כחלק מהאובססיה הגלויה לזכות שוב ב־US OPEN - "זה חשוב לי יותר מהכל", אמר לפני הטורניר - המדורג שני כיוון את עצמו לשם. הצלחה בניו יורק שווה עבורו הוכחה שהגרף אינו רק במגמת ירידה. לשם כך הוא בחר שלא להשתתף בטורניר מונטריאול, שיחק השנה שישה משחקים פחות מנדאל וחמישה פחות מג'וקוביץ', ולא עשה דרמה כשהפסיד לסרבי בגמר סינסינטי. "זה משחק שאפשר לשכוח ממנו", אמר, "למעשה, אני חושב שזה היה טורניר חיובי מבחינתי".
תשובה חדה וברורה
בפתחה של אליפות ארה"ב השאלה הגדולה היתה אם בגילו, 37, יוכל השוויצרי להחזיק שבועיים שלמים בטורניר האחרון והאינטנסיבי של השנה. האם יצליח להעלים את סימני העייפות שהופיעו בווימבלדון ובסינסינטי? האם יוכל להתמודד עם לוחמים כמו ג'ון מילמן, שאותו כינה בעצמו "סוג של דויד פרר"?
ובכן, התשובה שהתקבלה היתה מוחצת. אף על פי שהעיד על עצמו כי הגיע מוכן, בחום הכבד ומול יריב עיקש פדרר סיפק את אחד ממשחקיו הגרועים אי פעם (לא פחות), וכל זה יומיים אחרי שניצח את ניק קיריוס והוגדר כ"לא אנושי". 77 טעויות לא מחויבות, 10 שגיאות כפולות ו־49 אחוזים בהגשה הראשונה הם מספרים נדירים במונחים של הפנומן (האינפו המצורף מראה עד כמה). פעמיים הוא איבד נקודת מערכה, הביטחון צנח ואת חבטות כף היד החליפו דרופ־שוטים חסרי סיכוי.
"אני עדיין לא ממש מאמין", הודה בסיום מילמן, בעודו משחק את המשחק שלפיו כל ניצחון על פדרר הוא קודם כל הפסד של השוויצרי. אלא שמאחורי הנימוסים מסתתר מנצח עם סיפור מנצח. האוסטרלי בן ה־29 הוא מאלה שהסתובבו בסבב בלי לעשות יותר מדי רעש. הוא סבל מפציעות כתף ומפשעה, נעדר תקופות ארוכות ומעולם לא הגיע לרבע גמר גרנד סלאם או ניצח מדורג בטופ 10.
מילמן. הסתובב בסבב הרבה זמן בלי לעשות הרבה רעש // צילום: איי.אף.פי
לאחרונה, הוזמן על ידי פדרר להתאמן יחדיו בשווייץ. המדורג שני בעולם התרשם מרוח הלחימה של האוסטרלי - "כיף לראות את התשוקה שלו", אמר. אותה תשוקה, בתוספת 81 אחוזי החזרה בסרב (שווה לג'וקוביץ'), סידרה למילמן ניצחון ראשון על מדורג בעשירייה הראשונה והופעת בכורה ברבע גמר.
"רוג'ר הוא גיבור שלי. אני מרגיש קצת אשם עכשיו כי אני יודע שהוא לא היה במיטבו", סיכם האוסטרלי בצניעות את הערב הגדול של חייו. בעוד הוא ימשיך למפגש מול נולה, נשאלת השאלה לאן ימשיך פדרר. "אלה דברים שקורים וצריך להמשיך הלאה", הבהיר. נדמה שכל מה שהוא צריך עכשיו, והיה צריך גם במשחק, זה קצת אוויר לנשימה.
