"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים: "הצלחנו להדפיס עין תלת ממדית"
פריצת דרך משמעותית נרשמה בדרך למציאות שבה עיוורים יוכלו לראות • חוקרים באוניברסיטת מיניסוטה הצליחו להדפיס עין ביונית • עם זאת, אחד החוקרים הדגיש: "יש לנו עוד דרך ארוכה"
"הפולימרים ממירים 25% מהאור לאותות חשמל, זה הרבה יותר ממה שציפינו" // צילום: אוניברסיטת מיניסוטה

חוקרים: "הצלחנו להדפיס עין תלת ממדית"

פריצת דרך משמעותית נרשמה בדרך למציאות שבה עיוורים יוכלו לראות • חוקרים באוניברסיטת מיניסוטה הצליחו להדפיס עין ביונית • עם זאת, אחד החוקרים הדגיש: "יש לנו עוד דרך ארוכה"

אסף גולן
, עודכן

האם העיניים הביוניות מסרטי המדע הבדיוני הופכות למציאות? אם מסתמכים על מחקר שנעשה באוניברסיטת מינסוטה, נראה שחזון כזה לא רחוק כפי שנדמה. החוקרים הצליחו להדפיס במדפסת תלת-ממד עין ביונית, עם קולטנים שממירים את קרני השמש לאותות חשמליים.

מבחינה רבה, תהליך ההמרה הזה יכול להיות השלב הראשון בדרך לאפשר לעיוורים או כבדי ראייה לראות, כיון שגם בתהליך הטבעי העין ממירה אור לאותות חשמליים, שמתפרשים כתמונות במוח.

ד"ר מייקל מקאלפין, אחד מצוות המחקר, אמר כי "הצלחנו להדפיס עין תלת ממדית עם כיפת זכוכית וקולטני אור חצי פולימריים הממירים את האור לחשמל. הופתענו לטובה מכך שכבר כעת, הפולימרים ממירים 25 אחוז מהאור לאותות חשמל, זה הרבה יותר ממה שציפינו".

כעת, לדברי מקאלפין, "נתמודד יותר עם מוליכות החשמל ויכולת הקליטה וההמרה של הקולטנים, לקראת אב-טיפוס יותר מפותח ובדרך לעין ביונית אמיתית. אבל צריך להדגיש שיש לנו עוד דרך ארוכה, ונצטרך גם לבנות עין מחומר גמיש יותר, שיהיה נוח לאדם להרכיב. אבל זו תחילת הדרך".

השאיפה לייצר עין שכזו, מחייבת גם שהקולטנים יהיו מתאימים לפרשנות של המוח את האותות של עין רגילה. כלומר, לייצר עין ביונית שתמיר בצורה הנכונה את האותות ותאפשר למוח להבין את המידע שהיא מעבירה. מבחינה זו הדרך עדיין ארוכה, אך החוקרים אופטימיים, שכן הם הראו שתהליך כזה אפשרי במבנה דמוי עין עם חומרים מורכבים, כאלה שניתן יהיה להשתמש בהם בעתיד לשם המרת האור לאותות עבור המוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...