מלכיאל הדרי ואהרן ג'לח - שני "משוגעים" ליין - הקימו את היקבים "גִתּוֹ" ו"אפק" ומייצרים יינות איכותיים, שנמכרים מעבר לים וזכו בפרסים יוקרתיים. ביקרנו כל אחד מהם ביקב שלו וחזרנו רומנטיים מתמיד.
אם חשבתם שייצור יין הוא תחביב רומנטי אך יקר - צדקתם לגבי החלק השני. נחמד ללגום יין שסחטת בעצמך, אבל העבודה קשה ומפרכת, בעיקר בחודשי הבציר ובעיקר אם אתה עושה הכל בעצמך. ולגבי המחיר - ההשקעה הראשונית בהקמת יקב היא גבוהה, ושנים רבות עוברות עד להחזרתה, אם בכלל.
למרות כל זאת יש עדיין, מתברר, לא מעט משוגעים לדבר. "גדלתי בהוד השרון עוד כשנקראה מגדיאל והיתה כור היתוך ישראלי של משפחות פולניות לצד תימנים, יוונים, הונגרים ועיראקים שגרו יחד", מספר מלכיאל הדרי, הבעלים והיינן של יקב ג››. לדבריו, "האווירה היתה כפרית ומקסימה, ולא חשנו שום קיפוח או ניכור על רקע עדת המוצא. המילים והתחושות האלה בכלל לא היו קיימות בלקסיקון הילדות שלי. כולנו היינו שווים בין שווים. השכנים שלנו, משפחה של ניצולי שואה שהייתי בן בית אצלם, היו מספרים לי סיפורים 'משם' שהם לא העזו לספר אפילו לילדיהם שלהם. אכלנו גם קובנה וגם גפילטע פיש".
ענבי שרדונה ביקב גִתּוֹ // צילום: דרור הדרי
לפני כעשר שנים, לצד עבודתו כמפתח תוכנה בכיר בחברת ,SAP התחיל הדרי לייצר מעט יין בביתו, וכדי להתמקצע השתלם ולמד את תחום היין באוניברסיטת אריאל וביקב שורק. בשנים הראשונות השתמש בזנים הקלאסיים כקברנה, מרלו ודומיהם, אך כיום הוא מתרכז בזני ענבים ייחודיים, "כאלה שמעניינים אותי כמו קריניאן, סירה, גרנאש ופטיט סירה". לאחרונה נטע כרם משלו בצפון השרון, שיתחיל להניב ענבים בעוד כשנתיים. "שם כבר תהיה לי שליטה מלאה על הגידול", הוא אומר, "וכן זנים נוספים כמו מרסלאן, מרסאן ופרנץ' קולומבר".
אנחנו יושבים בקומת המרתף בביתו, המשמשת גם רצפת הייצור, חדר החביות, מחסן התוצרת ומרכז המבקרים של היקב הזעיר הזה. דינה, אשתו, גמלאית של התעשייה האווירית שזכתה בפרס ביטחון ישראל על פיתוחים טכנולוגיים עלומים, משתתפת איתו כיום בניהול האופרציה. כ-7,000 בקבוקים בלבד הוא מתכנן לייצר בבציר הנוכחי, אבל התוכניות הן לגדול ככל שהביקוש יעלה, והכיוון כבר מסומן - "כל היין הלבן שייצרתי וגם חלק גדול מהאדום כבר סולד אאוט", הוא אומר בגאווה, "לאחרונה התחלנו לייצא לארה"ב והאמריקנים התלהבו ממה שאנחנו עושים, ברוך השם. המשווק שלי אמר שאם הייתי יכול למכור לו כמות כפולה של יינות לבנים - הוא היה לוקח הכל".
תהליך הייצור ביקב גִתּוֹ // צילום: דרור הדרי
לא רחוק משם, בראש העין, נמצא היקב של אהרן ג'לח - יקב אפק. לפני כשבע שנים, במהלך קורס היין ביקב שורק, הכיר ג'לח את הדרי ומאז הם בקשרי חברות הדוקים, אף שלכל אחד יקב משלו וסגנון ייננות הייחודי לו - היינות האדומים של ג'לח רחבים ואקספרסיביים והפירותיות בהם בשלה, ואילו אצל הדרי היין אלגנטי ומאופק יותר. עניין של סגנון והעדפה.
גם ג'לח התחיל לייצר יין כתחביב. "אנחנו התימנים נוהגים כשיטת הרמב"ם", הוא מסביר, "כך שהיין שעליו אני מקדש צריך להיות בלי תוספות ולא מבושל, ולכן עשינו יין עוד בבית אבא". גם כאן נמצאת העזר כנגדו, חלי, שהצטרפה למאמץ המשפחתי והיא שותפה פעילה באירוח ערבי היין התוססים ביקב שבמרתף ביתם.
תעודות ההצטיינות והמדליות הבין-לאומיות התלויות על הקיר רק מעידות שלמרות הגודל הזעיר של היקב של ג'לח, הכל נעשה במקצועיות ובמיומנות, ויין השרדונה שלו זכה במדליית זהב כפולה בתחרות הטרה-וינו האחרונה, תחרות יין בין-לאומית המתקיימת בכל שנה בישראל. "הזכייה הרימה הרבה גבות בתעשייה", הוא מספר, "אפילו המארגנים לא האמינו שיקב כל כך קטן יכול לייצר יין באיכות כל כך גבוהה. הם שלחו את היין לסבב טעימות נוסף, וגם בהן הוא הצטיין. אני רק מקווה שנוכל להמשיך להפגין את הרמה הזו גם בשנים הבאות".
הסוד הגלוי של עולם היין הישראלי הוא שחלק לא קטן מענבי היין משמשים בכלל לייצור מיץ ענבים. מתברר שיש למיץ הזה ביקוש גבוה, בייחוד בחגים, ולא רק אצל הילדים. לקראת השנה החדשה יוצאים יקבי כרמל עם מתנת חג ייחודית ומגניבה - "תירוש כרמל" מ-%100 ענבים, ללא תוספת סוכר, מים או חומרים משמרים, עם תמונה והקדשה אישית על התווית.
מבחן הטעימה
ניסינו את היינות שראינו את כל תהליך ייצורם והתרשמנו בעצמנו:
יין לבן ,2017יקב גִתּוֹ - יין 100% שרדונה מכרם ראש צורים, שתהליך ייצורו כלל התבגרות בת חצי שנה בחבית בורגון ובטונאז' מתון. באף ניכרים ניחוחות אגס, תפוח ירוק, נקטרינה לבנה ואשכולית, לצד אגוזיות קלילה ברקע. זהו יין אלגנטי ומורכב, שעתיד לפתח מורכבות נוספת בשנה-שנתיים הקרובות. מרשים. המחיר: 129 שקלים.
יין אדום ,2016יקב גִתּוֹ - פטיט סירה מדלתון, גרנאש ופטי ורדו מגוש עציון וסירה מגבעת ניל"י. נשמע בלאגן? אז זהו, שלא. זהו יין מרתק ומדויק, שהתבגר כשנה ורבע בחביות, חלקן הקטן חדשות. יש לו צבע סגול עמוק, אף שופע פירותיות כהה (קאסיס, אסנה), ועם זאת הוא רענן ובעל איזון הרמוני. המחיר: 149 שקלים.
יין רוזה ,2017יקב אפק - רוזה נעים ופירותי המבוסס על שני שלישים קריניאן ועל מעט שיראז, קברנה ומרלו. ליין ארומות של תותי גינה ואפרסק לבן, ובפה מורגשת לצד שפע הפרי גם חומציות מאוזנת ומהנה. כיף בכוס! המחיר: 85 שקלים.
יין ארומה ,2015יין יקב אפק - יין הדגל של היקב. ממסך של פטיט סירה מהגליל העליון (,(50% מרלו (25%) וקברנה סוביניון (25%) מאזור יפתחאל, שהתיישן כשנתיים בחביות אלון. צבע היין כצבע דיו, בורדו-סגול, וטעמיו של פירות בשלים וקטיפתיים (דובדבן, קאסיס, פטל שחור), שוקולד כהה ורמזים לעשבוניות ירקרקה, בגוף רחב וסיומת ארוכה. עשוי היטב. המחיר: 150 שקלים.
