"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"התקרחות בגלל נתניהו"? ישראל תכריע בשורשי מהותה

סביר שיש מבוטחים בכללית שעבורם בחירת נתניהו עלולה לגרום ללחץ נפשי כבד • הוויכוח סביב חוק הלאום נתן ביטוי לעוצמת הבלבול באשר למהות קיומנו ולאחיזתנו בנחלת אבותינו • על רקע זה אזרחי ישראל יצטרכו לתת תשובה • דעה

,עודכן
בגלל נתניהו? התקרחות // צילום אילוסטרציה:, צילום: GettyImages

קופת חולים "כללית'' הפיצה ניוזלטר למבוטחיה עם מאמר בנושא התקרחות. במאמר נכתב שהתקרחות עלולה להיגרם מלחץ נפשי כתוצאה מאירוע משמעותי ביותר, כמו "פטירה של אדם קרוב או לחלופין הודעה שנתניהו זכה בבחירות. שוב". סביר מאוד שיש מבוטחים בכללית שעבורם בחירת נתניהו עלולה לגרום ללחץ נפשי כבד, במיוחד לקוויאר־סוציאליסטים שזוכרים בערגה את הימים הטובים כשהם שלטו במשמני המדינה, במשרדי הממשלה, בהסתדרות, בחברת העובדים ובבנקים. הלחץ הנפשי יהיה טראומטי שבעתיים אם יקרה הדבר לאחר הבחירות, שעתידות להיות גורליות ביותר לעתיד המדינה, לדרכה ולחזונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כייעד הליכוד בבחירות הקרובותהוא להגיע ל־40 מנדטים. מספר המנדטים שהוצהר הוא רק מטאפורה לתובנה עמוקה ויסודית, שלפיה הבחירות הקרובות שיתקיימו במהלך 2019 יעסקו בדמותה של מדינת ישראל ב־70 השנים הבאות, בעיקר בשאלות היסוד: האם מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, או שמדובר במדינת כל אזרחיה וביתר דיוק, מדינת כל לאומיה? האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית, התגשמות חזון בן אלפי שנים, או שמדובר בעוד מדינה לחוף הים התיכון? האם בארץ תהיה מחילה לשורפי היערות (א.ב יהושע, "מול היערות") והאם אמנם היה טעם אמיתי להקים את המדינה (שאלתיאל יהויכין בספר של עמוס עוז, "הבשורה על פי יהודה")?

בכל מערכות הבחירות האחרונות הנושאים העקרוניים שעמדו להכרעה היו בעיקר סביב סוגיות שלום, ביטחון, כלכלה וצדק חברתי. כבר עשרות בשנים, ויש אומרים מאז הבחירות הראשונות מייד לאחר הקמת המדינה, החברה הישראלית לא נדרשה להכריע באשר לשורשי מהותה. הוויכוח שהתעצם לאחרונה סביב חוק הלאום נתן ביטוי לעוצמת הבלבול, הספק והתהייה באשר למהות קיומנו ולאחיזתנו בנחלת אבותינו. על רקע זה אזרחי ישראל יצטרכו לתת את התשובה.

השמאל לאורך שנים ניסה להוביל את מערכות הבחירות סביב נושא השלום בינינו לבין הפלשתינים. יונה לבנה וצחורה נועדה לשמש פתיון לקהל עייף ויגע ממלחמות ומאבקים על ביטחון המדינה. הסכמי אוסלו והתוצאות הטרגיות גרמו לאזרחי ישראל לאבד את התקווה התמימה כאילו הוויכוח הוא על קווי 67'. רוב כמעט מוחלט, כולל אנשי שמאל מובהקים, הפנימו שהמאבק הוא על קווי 48'. יום העצמאות מול יום הנכבה. שיבת ציון מול זכות השיבה. כל מי שעוקב אחרי התבטאויות הנהגת הציבור הערבי כבר יודע שזו השאיפה הפלשתינית שבה תומכים רוב ערביי מדינת ישראל. הדיבורים הרמים במגזר הערבי על פגיעה בשוויון באמצעות חוק הלאום מופרכים מבלי שיש בהם ממש.

מצבם הכלכלי של רוב אזרחי ישראל איתן. עברו השנים שבהן רק עשירים יכלו להרשות לעצמם נסיעה לחו"ל. מדדים כלכליים ומדדי האושר מציבים את ישראל במקומות הראשונים במצעד המדינות.

על הרקע הזה מתקרב המועד שבו אזרחי ישראל יצטרכו לקבל הכרעות מהותיות וחשובות על דרכה של המדינה. לאחר 70 שנה שבהן נדחו הכרעות חזוניות, הגיע הזמן לחשב את מסלול חיינו בארצנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר