"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"22 מייל": איזה סרט גרוע
עריכה היפראקטיבית, דיאלוגים מגוחכים והופעה איומה של מארק וולברג הופכים את "22 מייל" לסרט בלתי נסבל • ביקורת
ערימת כלום מהבילה. וולברג ב"22 מייל"

"22 מייל": איזה סרט גרוע

עריכה היפראקטיבית, דיאלוגים מגוחכים והופעה איומה של מארק וולברג הופכים את "22 מייל" לסרט בלתי נסבל • ביקורת

ישי קיצ'לס
, עודכן

"22 מייל", שיתוף הפעולה הרביעי בין מארק וולברג לבמאי פיטר ברג (אחרי "השורד האחרון", "אסון בלב ים" ו"הגיבורים של בוסטון") הוא סרט אקשן דל, מסורבל ובלתי נסבל, שאינו מתקשה להיות הסרט הגרוע ביותר של וולברג מאז "ביום שזה יקרה" (הזוועתון הבלתי נשכח של מ. נייט שאמלאן).

וולברג מככב בתור ג'יימס "ג'ימי" סילבה, סופר־סוכן ביחידה סופר־סודית של ה־CIA שסובל ממגוון הפרעות נפשיות ואישיותיות. כתוצאה מאלה, סילבה מתנהג באופן אינטנסיבי ואגרסיבי, מקלל כמו מלח שיכור, מדבר בזחיחות וללא הפסקה על שלל נושאים קונספירטיביים שהיו גורמים לדונלד ראמספלד להסמיק, ומרבה למתוח ולשחרר את הגומייה שכרוכה סביב פרק כף היד שלו. מין טיק כזה, אתם יודעים.

העלילה הלא מאוד מסובכת, שמתרחשת בעיר אסיאתית רנדומלית, שולחת את סילבה ואת חבריו ליחידה להגן על לי נור (איקו אוויס, כוכב סרטי "הפשיטה") - סוכן זר שאוחז במידע רגיש הנוגע להיעלמות חומר קטלני בשם "אבקת פחד". לפני שנור ימסור את המידע לוולברג ולבוס שלו (ג'ון מלקוביץ'), הוא דורש ליווי צמוד לשדה התעופה. הבעיה? כמה עשרות מתנקשים אלמוניים מבקשים להרוג אותו.

זוכרים את הסיקוונס המופתי והמאוד מותח ב"סיקאריו", שבו ג'וש ברולין, בניסיו דל טורו ואמילי בלאנט נקלעים לקרב יריות על גבול ארה"ב־מקסיקו בעודם מנסים להוציא חבר קרטל בכיר מחוארז? ובכן, אין ספק שזה המודל שעמד כאן לנגד עיניו של ברג. הבעיה היחידה היא שכישורי הבימוי שלו רחוקים שנות אור מאלה של דני וילנב (שעשה את "סיקאריו"). לעזאזל, אפילו מייקל ביי הוא כריסטופר נולאן בהשוואה אליו.

נקודת האור היחידה בערימת הכלום המהבילה הזאת היא אוויס, שעושה את המקסימום עם הפירורים הבודדים שוולברג ניאות לזרוק לכיוון שלו. אבל מלבדו? חושך על פני תהום. העריכה היפראקטיבית ולא קוהרנטית, הקצב מקרטע, הצילום לוקח את סגנון "המצלמה הרועדת" לשפלים חדשים, הדיאלוגים המאצ'ואיסטיים (והמונולוגים המגוחכים של וולברג) מתפקדים כמו פארודיות לא מכוונות, והאווירה באופן כללי מעיקה. גם בגלל הופעתו האיומה של וולברג, אבל גם מפני שסגנון העשייה הגס והבוטה הופך את התוצאה לכעורה באופן מיוחד (הן ברמה האסתטית והן ברמה האידיאולוגית).

נוסף על כל אלה, הסרט הזה, שגם ככה אינו מציע שום דבר מקורי או מלהיב, עוד מעז להסתיים באמצע עם "המשך יבוא" שלא היה מבייש את ג'ק באוור. כנראה היוצרים היו כל כך מרוצים מעצמם, שהם כבר החלו לתכנן את סרט ההמשך. אף אחד לא אמר להם שאת הכסף סופרים במדרגות?

ציון: 2

"22 מייל", ארה"ב 2018

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...