רוצה בחזרה את הכתר

כשמאזינים לאלבום החדש של רובי וויליאמס, השיר הראשון שבאמת תופס את האוזן הוא "Candy", שכבר הספיק להפוך ללהיט. השיר הקליל והטיפשי הזה זיעזע כל כך את מנהלי חברת התקליטים בזמנו עד שהם סירבו להוציא אותו, בטענה שהזמר, בן 38, מבוגר מדי לשירי פופ מתקתקים. וויליאמס התעקש שזה יהיה הסינגל המוביל, וידע למה. בסוף השבוע שעבר נכנס השיר לפיסגת מצעד הסינגלים הבריטי, אחרי שמונה שנים שבהן נכשל הזמר במשימה הזאת. זאת היתה תשובה ניצחת גם למנהלי תחנת Radio 1 (גלגלצ הבריטית), שבצעד הזוי סירבו לשדר את הסינגל, בנימוק שוויליאמס כבר לא רלוונטי למאזינים צעירים.

וויליאמס רעב מאוד להוכיח שהוא עדיין רלוונטי. שמו של אלבומו החדש, "Take the Crown", וכך גם העטיפה המגלומנית, מעידים היטב על כוונותיו. זהו האלבום התשיעי של הזמר הבריטי והראשון שלו זה שלוש שנים, וכמעט כל פרט בו הוא הצהרת כוונות על השאיפה לשליטה מחודשת בפופ העולמי.

"הם אמרו שהקסם עזב אותי/ אני לא חושב כך", הוא עוקץ את המבקרים ב"Be a Boy" שפותח את האלבום. מדובר בבלדה יפה ונוגעת ללב, שנעה בין אלמנטים מהאייטיז ומהניינטיז, בלי לגלוש לנוסטלגיה הדביקה של להקות דוגמת קולדפליי או יו-2.

בניגוד לשני אלבומיו הקודמים והבינוניים למדי, הפעם אסף סביבו וויליאמס חבורה של מוסיקאים התפורה למידותיו. האלבום הוקלט בלוס אנג'לס עם המפיק ג'קנייף לי (R.E.M, טיילור סוויפט), שהפך את השירים לאסופה של המנוני מיינסטרים אינטליגנטיים. הגיטריסטים טרוי ואן ליווין (קווינז אוף דה סטון אייג') ובלייק מילס (באנד אוף הורסז) - שניים מהכוחות העולים באינדי העכשווי - הוסיפו טוויסט עכשווי, וכמעט לכל השירים פוטנציאל להפוך לסינגלים.

גם אם יש בו כמה שירים מיותרים, "Take the Crown" הוא ברובו מפגש מוצלח בין סאונד מוקפד לשירי פופ כתובים היטב. מי שראויים למירב הקרדיט הם שני יוצרים אוסטרלים אלמונים ושמם טים מטקלף ופלין פרנסיס, שהשתתפו בכתיבת רוב שירי האלבום. בלייבל הענק יוניברסל התלהבו מהשניים כל כך עד שהחליטו להחתים את הכותבים, בני 24, על חוזה ארוך טווח.

האלבום החדש מגיע שנה אחרי שוויליאמס עזב את להקת טייק דאת ובנקודה שבה מי שנחשב לשריד אחרון של דור כוכבי הפופ הגדולים מנסה להוכיח שעדיין יש לו מה להציע. ברגע נוגע ללב הודה וויליאמס לאחרונה עד כמה חשוב לו שהאלבום יהפוך ללהיט. "אני רוצה שזה יהיה אלבום גדול ומצליח. זה עניין של אגו ושל זהות. אמנים שטוענים שלא מזיז להם אם האלבום לא ימכור הם ממזרים שקרנים".

גם אם "Take the Crown" לא משחזר את שיאי הקריירה שלו (והוא לא), הוא בהחלט מעמיד את וויליאמס בדרך לקאמבק מבטיח.