"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מנהל נאס"א: האנושות חוזרת לירח
ג'ים בריידנסטין, מנהל נאס"א הכריז על תוכנית שאפתנית להקים תחנת חלל על הירח בעשור הבא • הוא גם אופטימי לגבי כמויות המים המצויות שם
שוב באופנה. הירח כפי שצולם בליל הליקוי האחרון // צילום: AFP

מנהל נאס"א: האנושות חוזרת לירח

ג'ים בריידנסטין, מנהל נאס"א הכריז על תוכנית שאפתנית להקים תחנת חלל על הירח בעשור הבא • הוא גם אופטימי לגבי כמויות המים המצויות שם

אסף גולן
, עודכן

הרצון האנושי לחזור לירח התבטא לאחרונה במספר הסכמים בינלאומיים על תוכנית שאפתנית שייקחו בה חלק ארצות הברית, רוסיה וסין וכן עוד מדינות מרחבי העולם ובמסגרתה תוקם תחנה בין לאומית חדשה על הירח.

בראיון שנתן לרוייטרס אמרמנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין, שהבסיס לאופטימיות בכל הקשור לחזרת האדם לירח ולהקמת בסיס קבע צמוד לירח נובעת מהעובדה שבירח, בעיקר בקטבים שלו ובנקודות מוצלות, התגלו מים במצב קפוא. הימצאות מים על הירח בכמות גדולה תקל מאד על מסעות אנושיים לריח כיון שתחנת חלל וצוות חוקרים כזה יוכלו להפיק חמצן, מים וגם דלק מימני מהירח ובכך לחסוך חלק גדול מהמטען הנדרש כיום במסע אל לוויין הקבע הגדול של כדור הארץ.

בראיון ציין בריידנסטין, כי "יש מאות מיליארדי טונות של מים". עובדה שתקל מאד על אנשי תחנת חלל צמודה שיוכלו לרדת עם כלים אל הירח ולכרות את המים האלו לשלל שימושים.

עם זאת מדענית נאס"א שרה נובל, העוסקת בחקר ממשי של המים על הירח קצת יותר מסוייגת מהמנהל שלה, ומציינת כי "נצטרך לבצע מחקרים מקיפים, ככל הנראה על ידי רובוטים וכלי רכב ממונעים, כדי לברר כמה מים באמת יש על הירח.

מצאנו מים ליד הקטבים של הירח ובנקודות מוצלות בו וכן בחלק המוצל לו אבל עדיין צריך להבין כמה מים, והאם ניתן להשתמש בהם ולאיזה שימושים ניתן להשתמש במים האלו. כלומר יש עוד דרך מחקרית ללכת בה". יש לציין כי בעבר העולם המדעי היה ספקני או שלילי ביחס למציאות מים על הירח אולם תצפיות וגם מחקרים שכללו שיגור טיל שפגע באדמת הירח איששו שיש עליו מים.

בכל מקרה למרות הסקפטיות של המומחים העובדים מתחתיו ג'ים בריידנסטין עצמו נלהב ומלא תוכניות לשימוש במי הירח. בחזונו הוא רואה תחנת חלל גדולה שתנצל את המים האלו ונחתות שירדו ויעלו לצורכי מחקר ממנה ולירח וכן גם יגדילו את התנועה בין תחנת החלל הזו לכדור הארץ.

"אנחנו רוצים להציב שם תחנת חלל שתלווה את הירח לאורך זמן רב מאד, שממנה ירדו חוקרים לירח ושתהיה תנועה ממנה לכדור הארץ", אמר. יש לציין כי התוכנית הקונקרטית האחרונה של נאס"א בכל הנוגע לירח הסתיימה בשנת 1972 בטיסת האפולו 17.

אולם הנשיא טראמפ הכריז בדצמבר האחרון על כוונה אמריקנית לחזור לחקר הירח כשמטרת העל היא להגיע עם אסטרונאוטים אנושיים למאדים. עם זאת לאחרונה ביטלה נאס"א פרויקט של בניית רכב כרייה עבור הירח. בכל מקרה המנוע של תחנת החלל המתוכננת ייבחן לראשונה סביב שנת 2022.

עם זאת יש לציין כי ניתן להבין את האופטימיות של נאס"א על רקע שיחות שנערכו לאחרונה בדרג בכיר בין הודו, רוסיה, סין וארה"ב על כניסה משותפת לפרויקט השאפתני הזה, תוך צירוף מדינות נוספות שייקחו בו חלק וגם ישתתפו במימון שלו. לנו רק נותר לחכות ולראות האם התכנונים יצאו אל הפועל הפעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...