ברחבי המדיה החרדית הופצה בסמוך ליום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, תמונה של חסיד ויזניץ שעליו מצויר דגל ישראל. על זרועו נראו רצועת דם ורצועות תפילין לסירוגין, על חולצתו הילד המוכר עם הילדים הכנועות וסביבו גדר תיל. ברקע צויינה הספרה 70 – שנות עצמאות המדינה. לצד כל אלו הופיעו דיוקנותיהם של הרצל ובן גוריון על רקע נוף ימה של תל אביב. החסיד צולם ללא כיפה אך עם פאות ולוק חסידי, וכן עם ג'ינס. החסיד, בנו של אחד הגבאים בחסידות, עורר סערה בציבור החרדי וגרם לאנשים רבים להרים גבה. אך היו כאלו שדווקא לא הופתעו מהצילום, שמוכיח את הדיסוננס הגדול.
סקר של מכון סמית שפורסם לפני כמה חודשים בחן את ההזדהות של הציבור החרדי עם יום העצמאות הצביע על מגמה גדולה של מעורבות חרדית בכל מרחבי הישראליות – במהות ובפרקטיקה המעשית. 45 אחוזים מהחרדים השיבו בחיוב על השאלה האם הם מגדירים את עצמם כציונים. הניצחון של עליזה בלוך בבית שמש, בסיוע של אלפי חרדים, רק ממחיש שייתכן שאנו בדרך למהפכה ולשינוי בגישה של החרדים למוסדות המדינה.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
"בעיתון יתד נאמן עסקו בערב יום השואה במרד בתאי הגזים באשוויץ, דבר נדיר ביותר", הצביע העיתונאי אהרון שץ על השינוי. "הדבר היה כל כך חריג שהם נדרשו לסייג את הדברים ולכתוב במסגרת בולטת בצד שהנושא שנוי במחלוקת, כי מבצעי המרד גרמו למותם של אנשים". בעבר, הסביר שץ, גדולי הרבנים החרדים והרבנות התנגדו ליום השואה בגלל שהוא חל בחודש ניסן. בעיתון המודיע עסקו בדגש על סיפורי מלחמת העצמאות וששת הימים ביום הזיכרון.
ואכן, ישנו שינוי בחברה החרדית. בשנים האחרונות מוקיעים גורמים בציבור זה את שורפי הדגלים ואלו שלא עומדים בצפירה. במקביל ניתן לראות כיצד השינוי מחלחל לתוך המגזר, כפי שהתבטא גם בכנסת. "בקום המדינה אסרו גדולי הרבנים על נציגי המגזר להיות בקואליציה בגלל שהם פחדו מההשפעה החילונית עליהם. הייתה גם הגבלה על לקיחת תקציבים מתוך תפיסה שבעלי המאה, כלומר המדינה, הם גם בעלי הדעה".
בדרך לשינוי? מציתים דגל במאה שערים // צילום: יונתן זינדל
בניגוד לחרם זה, עד לפני כחצי שנה היה שר חרדי בממשלה, יעקב ליצמן. אומנם תהפוכות הקואליציה החזירו אותו למעמד סגן שר, אך לא מן הנמנע שהמגמה נפרצה ושנראה בעתיד שרים חרדים נוספים. "חרדים רבים חגגו. והרבה תהו: פתאום אין בזה בעיה? מה עם ההתנגדות לציונות? ולתקציבים? אצלנו קוראים לזה ההשקפה הטהורה. הכל פתאום נעלם", מצביעים גורמים במגזר על השינוי.
אחד השינויים המרכזיים התרחש גם בתחום המשפט, עם מינוי השופטת החרדית הראשונה לתפקיד. "מדובר באחד הדברים הכי רגישים בציבור החרדי. במשך שנים, מקום המדינה, אנחנו נלחמים בבג"ץ בכל נושא כמעט – החל מהגיוס, דרך הכשרות ועד לאורח החיים והחוקים שנוגדים את ההלכה היהודית, כדוגמת דיני משפחה ונוספים".
"ההלכה וגדולי הרבנים התבטאו בחריפות על מי שהולך למשפט בבתי המשפט הציוניים, כי זה נתפס כאילו הוא כופר בתורה. פתאום הבת של העוזר של הרב שך, שנחשב למנהיג הגדול ביותר של הציבור החרדי ונודע בהשקפה המתבדלת שלו, מתמנה להיות שופט בבית המשפט העליון וכולם בשקט ואפילו שמחים על כך".
"יש טענות שבגלל שמדובר בבת למשפחה מיוחסת זה מותר. אבל גם פה רואים את השינוי הגדול שבעיקר מראה עד כמה ההגדרה ל'מיהו חרדי' נעשית מעומעמת. הנתונים מראים שלרוב מי שרוצה להשפיע ולהשתלב סופג מכה – נתונים מראים שיש ירידה מבחינה דתית. הציבור החרדי תמיד היה נפרד מהציונות וכעת ישנו שינוי. לאן זה יגיע? ימים יגידו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו