תארו לעצמכם שהייתם מרגישים צורך לקיים מצווה שוב ושוב ושוב, לחזור על מילים בתפילה "כדי להתכוון" בלי סוף ועדיין להרגיש לא מסופק כי "לא התכוונתי מספיק". ישנם לא מעט ישראלים שסובלים מ-OCD - הפרעה טורדנית כפייתית. אומנם, ההפרעה הפסיכיאטרית נפוצה באחוז או שניים באוכלוסייה, אך עד 50 אחוזים מהלוקים בה סובלים מסימפטומים דתיים. במגזר הדתי והחרדי הבעיה גדולה בצורה ניכרת – 83 אחוזים מהסובלים מההפרעה באוכלוסייה הדתית סובלים מסימפטומים דתיים.
האם חיללתי את שם ה' או קיללתי את אלוהים, שואלים הלוקים בתופעה במחשבות טורדניות שחוזרות ונשנות. זה גם בא לידי ביטוי במעשה. החולים בודקים שוב ושוב האם התפילין נמצאות במקום הנכון, הנשים בודקות טומאת נידה בלי סוף ונוהגות לעשות ניקיון אובססיבי ומוגזם לפני חג הפסח. אדם שחושש מאיסור נדר לא יקבע פגישות, כי אולי אחד מהם לא יגיע. אישה שמתכוננת למקווה תסרק את השיער במשך זמן רב או תגזור את הציפורניים עד כדי כאב. אחרים יעדיפו להימנע מעשיית פעולות מותרות בשבת מחשש לחילול, יעסקו בלי סוף במחשבות על גהינום כי אולי חטאו היום או בעבר.
"אתה מנסה באמת לכוון וחוזר על המילים שוב ושוב – כל מילה בנפרד", מספר לוקה בבעיה. "אם זה לא מרגיש לך מספיק טוב אתה חוזר שוב על כל קריאת שמע, גם אם אתה בפסקה האחרונה. זה ממש מתסכל, ואי אפשר להשתחרר מזה". אחד התסמינים של ה-OCD גורם לכך שהלוקים רוצים בהתחלה להיות צדיקים, ורק לאחר זמן רב מתברר שמדובר במצוקה גדולה ובהפרעה פסיכיאטרית.
"אני מנסה לפעמים לא להניח תפילין שוב, אבל זה קשה. זה נהיה הרגל", הוא מודה. "ההלכה חשובה לי וכך חונכתי, אבל הבעיות מקשות על המצב. הכל הופך לשחור או לבן. טוטאלי. מדובר בבעיה שנוגעת למצוות בצורה חזקה במיוחד – האם הכוונה היא העיקר או המעשה. לא תמיד רואים שאדם סובל מהתופעה. זו בעיה חמורה ונפוצה והרבנים לא תמיד יודעים איך מטפלים בה מבחינה הלכתית ומחשבתית".
"מנסה לא להניח תפילין שוב". צילום: יואב ארי דודקביץ
בציבור החרדי המצב בעייתי אף יותר, מכיוון שהפנייה לפסיכולוגים אינה מקובלת, ולכן מי שסובל מהתופעה יפנה קודם לרב, שלא בהכרח יודע לטפל בזה. כבר בעבר עסקו רבנים גדולים בתופעה, כפי שמתברר במכתבים שמצאו שני חוקרים – פרופסור דוד גרינברג וגבי שפלר, שעוסקים בתחום גם מהזווית הדתית.
אחד מגדולי הדור בעבר, "הסטייפלר", השיב לאדם כי הוא אינו צריך לחזור שוב ושוב על קריאת שמע. לדבריו, יש לקרוא את המילים בסידור רק פעם אחת בלי חזרות, גם אם נראה לו שהוא לא קרא אותן נכון. אותו רב הבין שהשאלה נובעת מתוך לקות פסיכולוגית ולא מתוך יראת שמים שגורמת לרצון להקפיד על התפילה החשובה.
במקרה אחר הוא השיב לאדם שאמר שהוא מרגיש מצוקה סביב תקופת הנידה של אשתו. על פי ההלכה, כשאישה מסיימת לקבל את המחזור החודשי והיא נקייה מדם, היא צריכה לחכות שבעה ימים ואז לטבול במקווה. רק לאחר הטבילה מותר לבעלה לגעת בה. אותו אדם נהג לשאול את רעייתו שוב ושוב האם היא בטוחה שהיא נקיה. "הסטייפלר" הבין שהוא סובל מההפרעה, ופסק שאסור לו לחקור אותה בנושא, ושיניח לה לנהל את חיי הטהרה והטומאה שלה בעצמה.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
דוגמא נוספת היא בדבר אינטימי אבל מאוד מעיק. יש הלכה שאדם צריך להיזהר מלהצטרך לשירותים בזמן התפילה, וה"שולחן ערוך" קבע שאם אדם התפלל בזמן שהוא צריך לשירותים הוא צריך לחזור על התפילה שוב. לכן אותו אדם היה טרוד בזמן התפילה וחשב כל הזמן שאולי הוא לא ניקה את עצמו מספיק. הרב קנייבסקי פסק לו ששימוש בחמישה או שישה ניירות ושטיפת האזור במים וניגוב אמורה להספיק, ושיותר מזה אסור לו לחזור ולבדוק אם הוא נקי או לא.
אחד האדמו"רים המפורסמים ביותר שככל הנראה התמודד עם התופעה הינו רבי נחמן מברסלב. בספריו הוא ציין שהוא היה נוהג בצעירותו לבלות זמן רב בשירותים, ושהיה מתקשה להגיע לתחושת נקיות. הוא הפסיק כשהוא הבין שהוא מגיע להגזמה ושיגעון. לפני פסח, כתב הרב שהוא היה מאוד לחוץ מהאפשרות שמים שבהם השתמש באו במגע עם קמח ולכן היה אוגר מים מראש לכל החג. אחרי תקופה הבין הרב שהוא מוטרד ומיואש מזה, ולכן החליט שלא להתייחס לתופעות הללו.