"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם תערוכה ביד ושם משווה בין ישראל לנאצים?
בתערוכת צילום מתקופת השואה נכתב השיר: "זו משמעות המלחמה - שאני מביטה בה כעת דרך עיני הַמְּדַכֵּא" • השיר תורגם לאנגלית וגם התיירים זוכים ליהנות מההשוואה
התערוכה ביד ושם // צילום: נועם ריבקין פנטון // התערוכה ביד ושם // צילום: נועם ריבקין פנטון

האם תערוכה ביד ושם משווה בין ישראל לנאצים?

בתערוכת צילום מתקופת השואה נכתב השיר: "זו משמעות המלחמה - שאני מביטה בה כעת דרך עיני הַמְּדַכֵּא" • השיר תורגם לאנגלית וגם התיירים זוכים ליהנות מההשוואה

דן לביא
, עודכן

תערוכה הנקראת "הבזקי זיכרון - צילום בתקופת השואה" מוצגת בימים אלהבמוזיאון יד ושםבירושלים, במסגרתה מתוארת סקירה קצרה של המצאת הצילום, ובנוסף מצוין תיאור עבודתם של צלמים יהודיים במהלך השואה.

בין רפרטואר השירים במסגרת תערוכה זו מופיע השיר "מבט", שנכתב על ידי הפרופסור לספרות אנגלית קרן אלקלעי-גוט, שמעורר סערה בשל העובדה כי הוא מאשים את ישראל בהיותה הצד המדכא.

בתוך השיר נכתב הקטע הבא: "תצלום סבתי שצילם חייל גרמני בלידה, 1916... עיניה חושפות את החישוב הקר בו אמדה את החייל שיכול היה להחליט ללחוץ על ההדק... זאת משמעות המלחמה - אני טועמת מאימתה אף שאני מביטה בה כעת דרך עיני הַמְּדַכֵּא".

השיר מעורר המחלוקת על הקיר ביד ושם // צילום: נועם ריבקין פנטון

הלכה למעשה, אלקלעי-גוט בוחרת להשוות, בראיית ההקשר הרחב, בין הגרמנים כצד המדכא דאז, לחיילי צה"ל היום. מכאן, במשתמע, הצד המדוכא הוא לכאורה הפלשתינים.

נציין כי השיר מתורגם גם לאנגלית כאשר התיירים המגיעים לספוג את הדי זוועות הנאצים במוזיאון המתעד את שואת יהודי אירופה, לצד התמורות ההיסטוריות של העם היהודי נחשפים גם אליו ומקבלים את המסר כי ישראל מדכאת את הפלשתינים כפי שעשו הנאצים בזמנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...