הוצאות החינוך ב־2017: הגבוהות זה 27 שנים

שיעור ההוצאה הלאומית לחינוך עלה בשנת 2017 ב־4.7% והסתכם ב־102.8 מיליארד שקלים, שהם 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) - כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתון זה ממשיך את מגמת העלייה בהשקעה בחינוך, שהסתכמה ב־2016 ב־4.9% מהתמ"ג.

על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה על חינוך ב־2017 היתה ההוצאה הממשלתית הגבוהה ביותר בתחום זה 27 שנה (מאז 1990), והדבר מוסבר בעיקר בשל הגידול בילודה ובמספר התלמידים. עם זאת, החלק בהשקעה בחינוך מתוך התמ"ג ירד לאורך השנים, מ־8.5% ב־2002 ל־8.1% ב־2017.

עוד עולה מדו"ח הלמ"ס כי ההורים מימנו יותר מחמישית מההוצאות, כ־22.5% מהן, בדומה לשנה הקודמת. בין ההוצאות שבהן השתתפו ההורים נמצאים שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, צורכי כתיבה, שיעורי העשרה, מסיבות, טיולים וכולי, לא כולל שיעורים פרטיים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן כ־77.5% מכלל ההוצאה הלאומית על חינוך, בדומה לשנת 2016.

כ־74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך הופנו לעלות עבודה, כ־22% הופנו להוצאות על קניית סחורות ושירותים ו־4% היו על בלאי.

בתי הספר היסודיים זוכים למימון הממשלתי המרבי מבין המוסדות, עם 91% השתתפות ממשלתית, מול 9% בלבד של השתתפות הורים ותרומות. בבתי הספר העל־יסודיים השתתפות הממשלה נמוכה מעט יותר ועומדת על 86%, ואילו בגנים הקדם־יסודיים היא עומדת על 75%. כמו כן, קיים פער ניכר של 23% בין ההשתתפות הממשלתית במימון האוניברסיטאות (68%) למימון המכללות (45%).

נוסף על כך, ההוצאה השנתית לתלמיד ב־2015, השנה האחרונה שעליה יש נתונים מפורטים, עלתה ככל שעלה דרג החינוך. עלות לימודי תלמיד בהשכלה הגבוהה (מכללות ואוניברסיטאות) גדולה כמעט פי שניים מעלות לימודיו של תלמיד תיכון ופי שלושה מעלות תלמיד בחינוך הקדם־יסודי.

העלות הממוצעת לתלמיד במוסדות החינוך הגבוהים בשנת לימודים אחת עומדת על 51,500 שקלים, עלות החינוך העל־יסודי לתלמיד עומדת על 26,200 שקלים בשנה, ואילו העלות בקדם־יסודי היא 17,100 שקלים בלבד.