לרס"ר הגדודי שלנו היה בחדרו ארון ברזל נעול. שאלתי אותו "מה יש בארון?" הוא פתח את הארון והראה לי ערמת מכתבים ומסמכים. אלו "בעיות שנפתרו מאליהן" היתה התשובה. חסד עשה הדיין פשיטיצקי עם תושבי דרום תל אביב וכלל אזרחי המדינה בהזכירו לנו שבעיית המסתננים לא נפתרה אליה. היא קיימת ומבעבעת ודורשת טיפול נמרץ.
פסק דינו הארוך והמנומק של הדיין פשיטיצקי בבית הדין לעררים בירושלים, בעניינו של מסתנן מאריתריאה, מעורר מחשבה ודורש התייחסות רצינית, של רשויות השלטון, בעיקר בית המשפט העליון שפעם אחר פעם מנע את האפשרות להסדיר את הסוגיה. ייתכן מאוד שפסק הדין הוא אקורד צורם, שנועד להרעיד ולטלטל את הרשויות ודעת הקהל בהתקרב מועד סיום עבודתו במערכת אכיפת החוק, אם כמודח או כפורש.
לפני אלפי שנים הפילוסוף אריסטו הצהיר שהוא אוהב את אפלטון, אך את האמת הוא אוהב יותר. המניעים הגלויים או הנסתרים של הדיין פשיטיצקי, בכתיבת פסק דינו, אינם מעניינים, לא מוסיפים ולא מורידים. השאלה היחידה הרלוונטית היא: האם פסק הדין שלו נותן ביטוי אמיתי לאנומליה ארוכת שנים שבבסיסה חוסר הצלחה בהתמודדות עם מסתנני עבודה שהועברו ממצרים לישראל.
רוב המסתננים אינם פליטים שלגביהם קיימות אמנות והסדרים בינלאומיים. הם מהגרי העבודה, שנכנסו לארץ באופן בלתי חוקי, התרכזו בעיקר בדרום תל אביב והפכו את חיי האזרחים שם לסיוט מתמשך. בתחכום משפטני ובחסות ארגונים ועמותות, נמנע טיפול שלטוני ראוי באותם מפרי חוק. שיעור המסתננים לישראל מהגבוהים בעולם יחסית לאוכלוסייה. בתחכום תועמלני הם הוצגו כ"אחים של כולנו".
בעזרת ארגונים מוכרים פרצו לדלתו הפתוחה של בית המשפט העליון. דוברי המסתננים זכו למעמד מכובד במסדרונות הכנסת, היריבות בין יוצאי אריתריאה ואתיופיה מצאה כר נרחב בתל אביב והתקשורת מילאה נאד דמעות שלם על מסכנותם. זכותם של תושבי דרום תל אביב לביטחון לא קיבל כל הד. רבות דובר על הצורך בחקיקת פסקת ההתגברות על מנת לבצע מדיניות שבמרכזה השבת מסתננים למולדתם, אולם בפועל לא מומשה אפשרות זו. הסכמות עם מדינות המוצא לא מומשו.
אם אמנם צודק הדיין פשיטיצקי שבית משפט פדרלי בשוויץ קבע שבעקבות הסכם הפיוס בין אריתריאה ואתיופיה אין שום מניעה להרחיק את המסתננים למדינת מוצאם לא ברור מדוע מדינת ישראל מתעכבת ביישום השבתם של המסתננים למולדתם.
יש לקוות שפסק הדין האמיץ של הדיין פשיטיצקי לא יישחק עד דק בגלישה לוויכוחים פרסונליים. הוא חייב להיות ציון דרך בחשיבה מחודשת וביישום מהיר של מדיניות נכונה בסוגיית המסתננים. בין אם מדובר בפסק דין שהוא מתנת פרידה או גט פיטורין אין להותירו בשולי דרכים.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו