רוחניות, הארה וחשדות. נזירים ליד אחד ממנזרי הר אתוס ביוון // צילום: אי.אף.פי // רוחניות, הארה וחשדות. נזירים ליד אחד ממנזרי הר אתוס ביוון

ההר הוליד סכסוך

לפני כחודש גורשו ארבעה דיפלומטים רוסים מיוון • הסיבה: מתן שוחד ומימון הפגנות בניסיון לטרפד הסכם עם מקדוניה, שיביא לצירופה לנאט"ו • ואם לא די בכך, אתונה מאשימה את מוסקבה שהפכה את הר אתוס הקדוש למאורת מרגלים

בצפון יוון, על הר אתוס שבאחד מחצאי האי הרבים שאיתם פולשת היבשה לתוך הים האגאי, שוכנת "מדינת המנזרים האוטונומית של ההר הקדוש". 20 מנזרים נוצרים-אורתודוקסיים נמצאים באתוס (אין כניסה לנשים ואפילו לחיות ממין נקבה, למעט חתולות ותרנגולות), ואוכלוסייתו מונה כ־3,000 נזירים שמגיעים כדי להתבודד ולהשיג הארה. אבל בשבועיים האחרונים עלה אתוס לכותרות מסיבות לא רוחניות בעליל, כאשר כמרים רוסים רבים טענו כי יוון מונעת מהם כניסה לשטח ההר, שנחשב למרכז הרוחני של הנצרות־האורתודוקסית. 

"שילמנו על הכרטיסים, שריינו חדרים במלון, ופתאום הודיעו לי שאין לי אשרת כניסה בנימוק ש'לא נמצאה סיבה להימצא בשטח יוון'", סיפר לסוכנות הידיעות הרוסיות הכומר וסילי ביקסיי ממוסקבה, "לרעייתי ולששת ילדינו נתנו אשרות, אך לי לא". גם הכומר וסילי פליסקה, מהעיר קרסנודאר, נתקל בבעיה זהה. "רציתי להגיע להר אתוס וכרגיל ביקשתי אשרת כניסה לשנתיים־שלוש, אבל קיבלתי אשרה ל־45 יום בלבד", סיפר, "ואני ממש לא היחיד, אמרו שזו המדיניות החדשה של הממשלה ביוון". 

בקונסוליה היוונית סירבו לספק תשובות לעיתונאים הרוסים, אבל מקור המקורב לכנסייה האורתודוקסית־היוונית, הצביע על הכיוון. "מדובר בהחלטה של ממשלת אתונה. מעכשיו כל הכמרים השייכים לפטריארכיה הרוסית חשודים כמרגלים וכסוכנים מערערי יציבות", אמר לבי.בי.סי ברוסית - והרים את המסך מעל לעוד ממד של סכסוך שהתגלע לאחרונה בין רוסיה ליוון. 

 

כמרים באפלה

תחילתו של העימות לפני קצת יותר מחודשיים. אחרי כמעט 30 שנות פולמוס, סיכמה יוון עם שכנתה מקדוניה שזו תיקרא "צפון מקדוניה" כדי למנוע תביעות עתידיות על שטח של מחוז יווני סמוך בעל שם זהה. בתמורה לכך, הסירה יוון את הווטו על הצטרפות מקדוניה לנאט"ו ולאיחוד האירופי. אלא שאז הודיעו היוונים שרוסיה מנסה לטרפד את העסקה, שעתידה להוציא את מקדוניה מתחום השפעתה של מוסקבה, שאינה רוצה לראות עוד מדינה סלאבית מצטרפת לברית הטרנס־אטלנטית. 

בסוף יולי גירשו היוונים משטחם ארבעה דיפלומטים רוסים בטענה שניסו לשחד פקידים ביוון ומימנו הפגנות נגד ההסכם. "אף מדינה לא היתה סובלת התערבות בענייניה הפנימיים", הבהיר משרד החוץ באתונה. בתגובה, גירשה מוסקבה שני דיפלומטים יוונים משטחה, מה שהעמיק את העימות, הרחוק מלהסתיים כאן. למעשה, ייתכן שהוא רק מתחיל.

היוונים מאשימים את רוסיה במימון של קבוצות לאומניות במסווה של טיפוח המסורת הנוצרית־אורתודוקסית המשותפת, ואולי אף חמור מכך: על פי אתונה, הר אתוס האוטונומי, שבו חיים מאות נזירים רוסים, "הפך למאורה של מרגלים ולמרכז של איסוף מידע מודיעיני". האומנם כך הדבר, יודעים כנראה רק באתונה ובמוסקבה, אבל ליוונים יש על מה לסמוך.

 

פוטין. מסורת של ביון // צילום: אי.פי.אי

 

במשך מרבית שנות השלטון הסובייטי, ניצלה מוסקבה את אנשי הכנסייה הרוסית־האורתודוקסית "האדומה" - כלומר, הממסד הפרבוסלבי שנותר בשטח בריה"מ לאחר המהפכה - כמסווה לריגול בחו"ל. הדיל היה פשוט: השלטון הקומוניסטי מאפשר מידה של חופש לכנסייה ובתמורה מאשר מינויים בה ומשתמש בנכסיה. ב־1991 הודה אפילו ראש הכנסייה הרוסית דאז, הפטריארך אלכסיי, כי עבד עם הקג"ב, וביקש מחילה. 

גם ישראל לא חמקה מהשיטה של הקג"ב: על פי ספרם של יוסי מלמן ואיתן הבר, "המרגלים", בסוף שנות ה־80 עצר השב"כ את אלכסנדר לומוב, מאיור (רס"ן) בקג"ב, שנדרש ליצור קשר עם סוכנים רדומים, אבל הגיע לארץ בתור מנהל לנכסי הכנסייה בארץ הקודש. בעבודתו המודיעינית, הסתייע לומוב בכמרים רוסים בארץ. בארכיון קג"ב, שנפתח במסגרת ועדה שחקרה ב־1990 את מעורבות הביון בכנסייה, מופיעה, למשל, הרשומה הבאה, המתוארכת לחודש מאי 1985: "במסגרת קבוצת עולי רגל של הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית, יצאו לירושלים הסוכנים 'טרואיצקי' (קג"ב אוזבקיסטן), 'נסטור' (קג"ב אוקראינה) ו'פאבל' (קג"ב אוקראינה)". 

 

לחץ רוסי

אבל בין שרוסיה של הנשיא ולדימיר פוטין - להזכירכם, לוטננט־קולונל (סא"ל) קג"ב בעברו - ממשיכה את המסורת הסובייטית של שימוש בכמרים כבסוכני הביון ובין שלא, לעימות הרוסי־יווני יש פן נוסף, שעלול לזעזע את אמות הסיפים של העולם הנוצרי. מדובר בעצמאות הכנסייתית של אוקראינה. זה שנים מדברים בקייב על קבלת עצמאות ("אוטוקפליה") מהפטריארכיה במוסקבה, שלה היא כפופה מאז 1686. שאלת הנאמנות לפטריארך של מוסקבה אף הביאה ב־1992 לפיצול בקרב האוקראינים והיום פועלות במדינה שלוש(!) כנסיות פרבוסלביות: זו הנאמנה למוסקבה ושני פלגים שאינם מוכרים על ידי אף כנסייה אחרת, אך מייצגים מיליוני מאמינים. 

מאז ההשתלטות הרוסית על קרים והמלחמה במזרח אוקראינה, הדיבורים על הניתוק מרוסיה גברו. הנשיא האוקראיני פטרו פורושנקו מנהל מו"מ נמרץ עם הפטריארך האקומני ("העולמי") ברתולומאיוס מקונסטנטינופול (איסטנבול), שנחשב לראשון בין שווים בקרב עמיתיו הפטריארכים של הכנסייה האורתודוקסית וכבעל זכות להעניק אוטוקפליה - זכות שהכנסייה הרוסית, כמובן, אינה מכירה בה. 

על פי הדיווחים באוקראינה וברוסיה, הענקת העצמאות לקייב צפויה עוד השנה, כולל הכרה בשני הפלגים, וברוסיה, שחוששת לאבד עוד ערוץ השפעה על הנעשה באוקראינה, מנסים לסכל את המהלך בכל דרך. אנשי עסקים המקורבים לקרמלין נשלחו ל"שיחות פרטיות" עם ברתולומאיוס, בכיר בכנסייה המוסקבאית איים שהכרה בעצמאות הכנסייה באוקראינה תוביל לפיצול ענק בעולם הנוצרי שלא היה כמותו מאז 1054, אבל ברתולומאיוס בשלו. 

"למוסקבה כבר לא נותרו נימוקים", אמר לבי.בי.סי גורם המקורב לשיחות, "על ברתולומאיוס אפשר להשפיע עכשיו רק פיזית. 'נוביצ'וק' הוא 'נוביצ'וק' בכל מקום", הוסיף ברמז לגז שבו השתמשה לכאורה רוסיה כדי לפגוע בסוכנה לשעבר סרגיי סקריפל ובבתו בבריטניה השנה. בסוף החודש הנוכחי ייעשה כנראה הניסיון המשמעותי ביותר למנוע את הסכסוך, כשברתולומאיוס ייפגש עם מקבילו הרוסי, קיריל, והשניים "ידונו בעניינים שעל הפרק". מעניין אם אחד מהם יהיה גם סוגיית הריגול בהר אתוס (שכבר ב־1913 עמד במוקד מחלוקת תיאולוגית). האורח ממוסקבה בוודאי יוכל לומר משהו בעניין: בעבר גם הוא עבד לכאורה עם הקג"ב, תחת שם הקוד "מיכאילוב". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...