50 מיליון שקל זה סכום גדול, והוא כרגע עומד בין קיום האירוויזיון בארץ לבין ביטולו. אלא שהסכום הגדול הזה הוא לא יותר מ־5% מסך התקציב של התאגיד והוא גם סיכוי טוב בשבילו להציל את עצמו, ולו ליום־יומיים, משיעורי הרייטינג הלא מחמיאים שלו. כששר התקשורת איוב קרא התעקש שהמונדיאל ישודר בערוץ הממלכתי, בערוץ לא התלהבו, אבל אם לא מונדיאל ולא אירוויזיון - מה בדיוק ירים את הרייטינג הנמוך של הערוץ, שלא עומד בשום פרופורציה הגיונית לתקציבו, המתקרב למיליארד ש"ח?
התקציב הדרוש לאירוח האירוויזיון עומד על 150 מיליוני שקלים, שהם 15% מתקציב התאגיד, אך חלק מההוצאה הזו תחזור אליו. כיום התאגיד נהנה מהכנסות נמוכות מפרסום, שעשויות לגדול משמעותית בשל עליית הרייטינג.
לו הערוץ היה משיג שיעורי צפייה סבירים יותר מ־2% גם בלי אירועים מיוחדים כמו המונדיאל והאירוויזיון, היה היגיון בכך שהערוץ הזה יתמקד במה שהוא יודע לעשות היטב, אלא שזה לא המצב. יש בעולם ערוצים ממשלתיים שמצליחים לעניין את הציבור, כמו בצפון אירופה, שם בחלק מהמדינות פועלים שלושה ערוצים ממשלתיים במקביל.
בהולנד, למשל, הערוץ הממלכתי לא משיג רייטינג גבוה, אך הוא חביב על פוליטיקאים. בארץ התאגיד נמצא בסכסוך מתמשך עם הממשלה, וגרוע יותר - הוא רחוק מלהיות חביב הציבור. הציבור אוהב את האירוויזיון, ובתאגיד משתמשים בכך כדי לזכות בתקציבים שמעבר ל־780 מיליוני שקלים מהתקציב, ועוד תקציב מאגרת הרישוי של הנהגים. האגודה לזכות הציבור לדעת פנתה במכתב לשר התקשורת ולרה"מ בדרישה שלא להיכנע לסחיטה הזו.
בקשת התאגיד גם דורשת לשנות את החוק, שלפיו הממשלה לא תוכל להעביר כספים לתאגיד לבד מתקציבו השוטף. מטרת החקיקה היתה למנוע התערבות פוליטית בתאגיד. כעת מבקש התאגיד להכניס פתח להתערבות כזו. כפי שפורסם ב"ישראל היום", התאגיד השתמש באירוויזיון גם כדי לבטל את פיצול חטיבת החדשות בטענה שהדבר יוביל לביטול אירוח האירוויזיון, טענה שנחשפה כאן כלא נכונה.