"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הגיוס: החרדים עלולים לרשום את "החמצת המאה"

המפלגות החרדיות דווקא תומכות במתווה, מאחר שמדובר בהצעת חוק מרוככת שמקלה על הציבור שלהן ויכולה לפתור את הסוגיה הנפיצה אחת ולתמיד • למרות זאת, הלחץ של התקשורת במגזר עושה את שלו • נתניהו מצדו רוצה לקיים את הבחירות במועדן, אך לא בכל מחיר • פרשנות

,עודכן
ח"כ משה גפני, סגן השר יעקב ליצמו // צילום: נעם ריבקין פנטון

כשהצביעה הכנסת עלחוק הגיוס בקריאה ראשונהעמדו חברי הכנסת החרדים על מפתן המליאה ועקבו בחשש לראות אם כל מי שהתחייב לתמוך בו אכן עושה זאת והחוק עובר בלעדיהם.

צילום: פז בר

עמדו בחוץ ולא נכנסו - כי כביכול התנגדו לחוק. עקבו בחשש שמא לא יעבור - כי למעשה תמכו בו. עד כה יישרו חברי הכנסת החרדים קו עם כל עמדה נחרצת יותר.

מתווה הכותל הרפורמיעבר בממשלה בקלי קלות, עד שהתקשורת החרדית נעמדה על הרגליים האחוריות. את המרכולים, את עבודות הרכבת בשבת, אפילואת משחקי הכדורגל בשבת - העבירו החרדים מאחורי הגב, עד שמישהו עלה על זה וחולל מהומה.

כך גם הגיוס. מבחינת 80% מחברי הכנסת החרדים, אפשר היה להמשיך בהליך חקיקת החוק כמו שהוא, תוך העלמת עין מצידם ותמיכת יש עתיד - כמו בקריאה הראשונה. אבל ליצמן, בתפקיד המקפידן התורן, לא מאפשר זאת. אם החוק יעבור ללא שינויים, הודיע, נפרוש מהממשלה.

כל חוק גיוס חרדים הוא חוק לא שוויוני ועשוי להיפסל על ידי בג"ץ. חוק טל נפסל. החוק הנוכחי נפסל. ויש יסוד סביר להניח שגם החוק שהעביר יאיר לפיד בכנסת הקודמת היה נפסל אם היה נותר על כנו. היתרון היחידי בחוק הנוכחי הוא שהוא הוכן על ידי צה"ל.

ילכו לבחירות בניגוד לרצונם? סגן השר ליצמן וח"כ משה גפני בהצבעה על חוק הגיוס // צילום: אורן בן חקון

ביש עתיד תומכים בחוק. ח"כ אלעזר שטרן (משמאל) ובנימין נתניהו בהצבעה על חוק הגיוס // צילום: אורן בן חקון

זו הסיבה היחידה שהיועמ"ש הודיע שיש לו סיכוי להישאר על אף חוסר השוויון המוטמע בו. לכן החרדים בשיחות סגורות זועמים על ליצמן, אבל לא יכולים לומר שום דבר. ויתור על חוק הגיוס הנוכחי הוא לא רק ויתור על חצי שנה של ממשלה יציבה והיגררות לבחירות, אלא גם ויתור על חוק גיוס המיטיב איתם ושגם יכול להישאר לתמיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה את הבחירות במועדן ולשבור את שיא כהונת ראש הממשלה בכל הזמנים אחרי שיעבור בחודש יולי הבא את בן גוריון, אבל לא בכל מחיר. שני קווים אדומים מנחים אותו. הראשון הוא לא להגיע לבחירות חבול ומוכה אחרי ניסיון כושל להעביר חוק גיוס שבסוף לא יאושר.

לכןנתניהו הקדים אתמול את זמן ההכרעה לשבועות הקרובים. השני הוא לא לשבור את הכלים עם אף אחת מהשותפות הקואליציוניות. כולל נציגים של שברי מפלגה כמו ליצמן. יותר משמעניין אותו אם הבחירות יהיו בסוף 2019 או בתחילתה, מעניין אותו בהרבה שגם בפעם הבאה תהיה לו קואליציה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר