"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נערכים לקרב מול חיזבאללה: צה"ל ערך תרגיל ענק באזור רמת הגולן

אלפי לוחמי, חי"ר, שריון והנדסה ערכו תרגיל שדימה את שדה הקרב במערכה העתידית בלבנון

,עודכן
כוחות שריון בתרגיל בגולן // צילום: אייל מרגולין, ג'יני // כוחות שריון בתרגיל בגולן // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

צה"ל השלים בשבוע שעבר אימון ראשון מסוגו שבמסגרתו מתורגלת תפיסת הקרב המשולב החדשה לכוחות המתאמנים למלחמה הבאה. באימון האוגדתי הנרחב שערכה אוגדה 36 הסדירה, על שלל יחידותיה, ניתן היה לראות יותר רחפנים ומזל"טים, יכולות סייבר, תקשוב ומערכות הגנה אווירית עד לדרג הגדוד. במסגרת התרגיל, תחת הכותרת צק"ח גדעון (צוות קרב חטיבתי על שם התכנית הרב שנתית שצה"ל מצוי בעיצומה) התאמנו יחדיו ברמת הגולן אלפי לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון, לקראת מלחמה אפשרית עם ארגון החיזבאללה בלבנון.

הלחימה בסוריהבשנים האחרונות שידרגה את יכולות הלחימה של חיזבאללה, ואפשרה לארגון לצבור ניסיון מבצעי. כיום הארגון הוא נעלם, מהיר, נייד, יוזם, ובעל יכולות פיקוד ושליטה טובות מבעבר. למרות שחיזבאללה מתמודד עם בעיות כלכליות לא פשוטות, ביטחונו העצמי גבר נוכח הניסיון הקרבי שצבר בשנות הלחימה בסוריה. כמו כן, לארגון הטרור שמצפון התווספו בשנים האחרונות גם אמצעים שלא היו לו בעבר, כמו אמצעי ראיית לילה ששוחקים את יתרונו של צה"ל בלילה, וכמו רקטות כבדות לטווחים קצרים (בורקאנים), רחפנים, מל"טים, ועוד.

שת"פ בין כוחות הנדסה ושריון במהלך התרגיל // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

על רקע זה, עושה כאמור גם צה"להתאמות, שנראות לעיתים עתידניות. בצה"ל הגדירו ממד לחימה חדש, "רום קרוב לקרקע", שהוא מרחק של 1,000 רגל מהיבשה, שבו יטיסו הכוחות היבשתיים רחפנים לאיסוף מודיעין, שידור תמונות לאחור, רחפנים לוגיסטיים וכאלה שמסוגלים לבצע לוחמה אלקטרונית. לכל חטיבה יצורפו כ-25 רחפנים כאלה, שיצטרפו לרוכבי השמיים ברמת הגדוד והחטיבה. עוד יכלול שדה הקרב העתידי מסוקי חילוץ ומזל"טי תצפית. לשם הפעלת כל האמצעים הללו, בכל צק"ח (המורכב מכוחות חי"ר, שריון והנדסה) יהיה מעין שדה תעופה אחורי, שבו ימריאו וינחתו האמצעים הללו. בין הגבהים 1,000 ל-3,000 רגל, תהיה אחריות משותפת של חיל האוויר והיבשה.

בצה"ל מסבירים שהתכנון הוא להביא למצב שבו כאשר מסוק צה"לי נכנס למרחב, כל הרחפנים היבשתיים מתפנים מהמקום, כדי למנוע, חלילה, פגיעה במסוק. "הייתה לנו תרגולת אמת של אירוע כזה בתרגיל, וזה עבד. הרחפנים זזו כשהמסוק התקרב", אמר קצין בכיר.

שדרוג נוסף לכוחות היבשה נוגע לעולמות התקשוב. בכיר בזרוע היבשה הסביר שהמטרה היא יכולת רשתית במהירות 100 מגה הרץ ובנפח 100 מגה-בייט. "אנחנו רוצים שכל הכוחות במרחב יוכלו לראות את התמונה ששלומי המ"כ רואה כשהוא מתקדם", אמר קצין בכיר.

בצה"ל מדברים עוד על תפיסה של הטלת רשת בלתי-נראית על שטח לחימה, במטרה לאתר כל דבר שפולט אותות במרחב, וזאת באמצעים שונים, כמו כלי טיס שאוספים מודיעין. עם זיהוי אות שכזה הוא מפוענח, ומתבצעת סגירת מעגל בדמות נקודת ציון מדוייקת שמועברת לכוחות. באמצעות מערכת "הדק חכם" אותה הנקודה הופכת למטרה לתקיפה בתוך שניות או דקות. עם סימון המטרה, יוכלו כל הכוחות הפנויים במרחב לתקוף אותה (לעיתים, בכפוף לאישורים).

הגנה אווירית ללוחמים // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

בצה"ל מתכננים עוד לדייק את האש היבשתית, לאחר שמרבית האש היבשתית היום היא סטטיסטית. בכיר בזרוע היבשה ציין כי הוצב יעד של הסבת 50 אחוז ממלאי התחמושת של היבשה לתחמושת מדויקת, באמצעות הוספת קיטים (kit) לפגזי הארטילריה היבשתיים.

בצה"ל מתכננים עוד להשתמש באמצעים המאפשרים הגנה אקטיבית לכוחות המתמרנים, מעין "כיפת ברזל" שתגן עליהם מפני ירי פצצות מרגמה או אחר, וזאת כדי למנוע מקרים כמו אסון כפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה שבו, כזכור, נהרגו 12 חיילי מילואים בנקודת כינוס. לצורך כך, יקבלו הכוחות המתמרנים סוללת הגנה אווירית שתדע להתמודד עם פצצות מרגמה ורחפנים תוקפים, ולכל חטיבה יצורפו כוחות הגנה אווירית שהתמודדו אז עם איום מטוסי הקרב.

טנק מרכבה במהלך התרגיל // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

תחום חשוב נוסף שבו עוסקים כוחות היבשה הוא התווך התת-קרקעי, שגם בו ישנם שיפורים ושדרוגים, כאשר יכולת שהיו בשנים האחרונות נחלתה הבלעדית של יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) פוזרו גם בחטיבות.

בצבא מסבירים שאין מדובר ביכולות עתידניות, אלא בכאלה שכבר פועלות בשטח, ובתוך כשנה-שנתיים תהיינה מבצעיות בקרב הכוחות המתמרנים, באופן שיאפשר איתור אויב נסתר ושריד שנמנע ממגע, והשמדתו המהירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר