"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עזה: הפוגה לצורך הסלמה

חמאס לא מוכן להמשיך במצב הקיים • ישראל לא יכולה לשפר משמעותית את ההצעה שלה • פרשנות

,עודכן
סיכוי גובר להסלמה, ייתכן שאפילו בזמן הקרוב מאוד. מהומות סמוך לגדר // צילום: AFP

למרות שסבב הלחימה הקצר בעזה הסתיים בליל חמישי,שום דבר לא באמת נגמר.ללא תפנית חדה, שלא נראית כרגע באופק, האש תתחדש בקרוב - ואיתה הסיכוי למערכה רחבה. גם הפעם לא סיכמו הצדדים רשמית על הפסקת אש. חמאס הודיע - תחילה דרך המצרים ואז פומבית - כי הוא מפסיק לשגר רקטות. בעקבות זאת גם ישראל נצרה את האש, ומאז נשמרה ה"רגיעה" המוכרת, שלא מחשיבה עפיפונים, בלונים והפגנות אלימות כאירועים שמחייבים תגובה.

ניתוח הסבב האחרון מלמד שכמו בקודמיו, גם הפעם נשמרו הצדדיםשלא לשבור את הכלים.חמאס שיגר רקטות רק לעוטף עזה (למעט השיגור לבאר שבע, שבוצע בידי ארגון אחר). ישראל, מצידה, ביצעה תקיפות נרחבות - אבל הקפידה שלא להרוג פלשתינים כדי לא לספק לחמאס עילה לתגובה ולהסלמה.

שרידי הבניין שהופצץ שבוע שעבר בצפון-מערב עזה // צילום: EPA

ההפגנות המשיכו בשישי האחרון // צילום: AP

ההתנהלות הזאת מלמדת, לכאורה, ששני הצדדים עדיין אינם מעוניינים במלחמה. אבל זהו ניתוח חלקי; אירועי השבוע האחרון קירבו משמעותית את ישראל וחמאס להתנגשות רחבה. בצד הישראלי זה מובהק יותר, ולא קשה להבחין בפתיל המתקצר אצל הציבור, התקשורת וההנהגה, שיגרום לכך שבפעם הבאה יהיה קשה יותר לעצור על הסף ולהסביר מדוע חמאס לא משלם מחיר על הקלות שבה הוא משבש את חיי האזרחים בעוטף, בשדרות ובנתיבות. בעזה הדברים מובהקים פחות, אבל גם הציבור הפלשתיני נמצא על סף רתיחה. המצב הכלכלי המידרדר והיעדר אופק כלשהו (מדיני, כלכלי) צפויים להוביל גם אותו למצב שבו אין לו מה להפסיד. זאת תהיה גם הנקודה שבה חמאס יבחר להילחם, מחשש שהציבור שלו יילחם בו.

קצב האירועים סביב הגדר, הימשכות טרור העפיפונים והבלונים וחוסר התוחלת (בינתיים) בשיחות הרגיעה, יגרמו לכך שמתישהו בקרוב שוב תהיה עילה לתקיפה, לתגובה, וחוזר חלילה. סביר שאז גם הגורמים המרסנים (מצרים, האו"ם) יתקשו לבלום את ההסלמה.

לישראל, כאמור, אין עניין בכך, אבל במצב הדברים הקיים היא תתקשה ללכת לקראת חמאס מעבר להצעתה המקורית - פתיחת המעברים, הרחבת איזור הדיג והגדלת כמות החשמל. חמאס יתקשה להסתפק בזה, משום שמבחינתו אין בכך בשורה של ממש. ועם אבו מאזן בתווך - שעושה הכל כדי לטרפד כל ניסיון להסדרה - הסיכוי להשגת רגיעה נראה כרגע נמוך. המשמעות היא סיכוי גובר להסלמה, ייתכן שאפילו בזמן הקרוב מאוד. מבחינת ישראל, אם כבר להילחם אז כאן ועכשיו: כל עוד יש חופש גדול ואפשר לפנות את הילדים מבלי לשבש את הלימודים, ולפני החגים. זה לא אומר שישראל תפתח מחר במערכה יזומה, אבל בפעם הבאה היא עשויה לנצל פעולה נקודתית של חמאס כדי לסדר מחדש את העניינים לטובתה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר