כבאים בפריפריה מרוויחים פחות מחבריהם במרכז

הם נמצאים בימים אלה בחזית, נלחמים בטרור העפיפונים - לא אחת תוך סיכון חייהם: לוחמי אש ממחוזות מערך הכיבוי מדלגים כבר כמה חודשים משריפה לשריפה והודפים אותן כמעט בגופם.

אולם בד בבד עם עבודתם הקשה בחירום ובשגרה, נאלצים כבאים רבים להתמודד עם אפליה מקוממת בין כבאי אחד לאחר, בין תחנת כיבוי אחת לשנייה, בכל מה שקשור לכספי המדינה המיועדים לרווחתם ולשכרם.

ממסמכים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי כבאים שמשרתים בערים וברשויות חזקות זוכים כיום לשכר ולדמי רווחה גבוהים יותר ממי שמשרתים בערים וברשויות חלשות יותר. "מצב זה של שכר לא אחיד - למרות שהם מבצעים אותה עבודה - פוגע בערך השוויון ובאחוות הלוחמים", אמר ל"ישראל היום" כבאי בכיר במערך הכבאות.

עד פברואר 2013 פעל מערך הכבאות כמערך מוניציפלי. בעקבות אסון השריפה בכרמל בדצמבר 2010הוקם מערך כבאות ארצי, ובמסגרת זו בוצעו רפורמות שונות במערך. אחד הנושאים שטרם נפתרו נוגע לשכר הכבאים הוותיקים ולדמי הרווחה של כלל הכבאים. בהתאם לשנת קבלתם לעבודה, קיימות שלוש קבוצות של כבאים השונות בתנאי שכרם: דור א' - כ־920 כבאים, ששכרם הממוצע עומד על 27,000 שקלים לחודש; דור ב', כ־360 עובדים, 22,000 שקלים; ודור ג' - 13,000 שקלים. שכר הכבאים שהועסקו ישירות על ידי המשרד לביטחון הפנים לאחר הקמת המערך החדש עומד על כ־10,000 שקלים בחודש.

כבאי בכיר במערך הכבאות אמר ל"ישראל היום": "כבאי ותיק שמשרת בתל אביב משתכר עשרות אחוזים יותר מאשר כבאי בתחנת עפולה. כבאים בעלי אותם ותק ודרגה משתתפים יחד באותה פעילות, בעוד הם משתכרים אחרת".

אפליה נוספת קשורה לכספים המוקצים לרווחת הכבאים בתשלום חד־שנתי. ממסמך שהגיע ל"ישראל היום" עולה כי כבאי שמשרת ביהודה ושומרון זוכה ל־1,300 שקלים בשנה, לעומת כבאי שמשרת בתל אביב וזוכה ל־4,300 שקלים. בחודשים האחרונים התקיימו שיחות בעניין השוואת דמי הרווחה בין ארגון הכבאים לנציב הכבאות.

מנציבות כבאות והצלה ארצית נמסר: "נציב הכבאות רואה ברווחה אחידה ערך חשוב ומוכן אף להוסיף כסף לטובת השוואת סל הרווחה. הנושא נמצא כעת באוצר לאישור המהלך". יו"ר ארגון הכבאים אבי אנקורי: "הגענו לסיכום עקרוני בעניין עם הנציב. הוא רוצה שהכספים לרווחת העובדים יועברו למפקדי התחנות, אבל זה לא יקרה לעולם".