אריה שדה בן ה-84, ניצול שואה מרשימת שינדלר, חגג היום (שני) את בר המצווה שלו, 71 שנים לאחר המועד המקורי, בבית הכנסת של הדיור המוגן אחוזת בית הכרם בירושלים. הטקס, שאורגן על ידי בני משפחתו של שדה, יחד עם צוות אחוזת בית הכרם, נערך בהפתעה, ורק הבוקר רעייתו ובנותיו של שדה בישרו לו על האירוע המשמח.
החגיגה החלה בליווי של בני משפחתו וחבריו של שדה לבית הכנסת בדיור המוגן, יחד עם גמלאי צה"ל וניצולי שואה, זאת לקול נגינת מוזיקה חסידית. הטקס המרגש והעלייה לתורה נערכו בבית הכנסת בניצוחו של שמעון גנץ מהקרן למורשת הכותל ובהשתתפות דיירי הבית. הטקס לווה בשירה וריקודים ואף זריקת סוכריות על חתן בר המצווה כמקובל.
אריה שדה, שהיה נרגש במהלך האירוע הייחודי, הודה למארגנים ולמשתתפים והוסיף כי: "אני שמח מאוד שניתנה לי אפשרות להודות לאוסקר שינדלר, שהיה למעשה צדיק יחידי. הוא הקים את מחנה ברינליץ ומכספו הביא אליו את כל היהודים. הוא נקבר פה בארץ, וביום הקבורה הגיעו אנשים מכל קצוות העולם".
בתו של אריה, דיתי שדה, אמרה לאביה כי: "במשך שנים רבות שמרת את הסוד, ורק באשפוז האחרון שלך אמרת 'לא חגגתי בר מצווה'. הבטחתי לך שעוד נחגוג. כשמך אריה, תמיד נלחמת כאריה וגם בזקנתך אתה כזה".
נכדתו של אריה, לירי שדה בת ה-10, בירכה סבא מעומק הלב: "לאחר 71 שנים, אני נרגשת להיות אתך בבר המצווה. רציתי לאחל לך שתמיד תהיה בריא ונינוח, שתמשיך להיות הסבא הכי טוב בעולם, ושתזכור תמיד את הרגעים המושלמים שלנו ביחד".
אשר אוד, פעיל למען ניצולי השואה, ציין באירוע כי: "בר המצווה של אריה היא חגיגת ניצחון על אלה שרצו להרוג אותנו ואת הנפש היהודית שלנו. אתה ניצחת ואת הניצחון הזה אנו חוגגים בבר המצווה שלך".
לדבריו הצטרף גם הרב יוסף וסרמן מארגון גמלאי צה"ל, שבירך את שדה בשם ניצולי השואה.
אריה שדה, שנקרא בצעירותו לייב ביטרספלד, הוכנס לגטו קרקוב שלושה ימים לפני בר המצווה שלו, כאשר אמו הייתה חולה מאוד, ולכן לא זכה מעולם לחגוג בר מצווה. לאחר מות אמו נשלח שדה לבית היתומים היהודי בקרקוב ממנו הצליח להימלט לאחר שהתגלה לו על האקציה המתוכננת. הוא חי אצל אישה יהודיה בגטו עד לחיסולו ומשם נשלח למחנה פלשוב. לאחר שנודע על הכוונה לחסל את המחנה, שדה צורף לרשימת שינדלר ועבר למחנה העבודה של שינדלר בברינליץ. כך ניצלו חייו והוא שהה במחנה העבודה עד השחרור.
שדה עלה לארץ ב-1946 והצטרף לפלי"ם ולאחר מכן לחיל הים. ב-1954 נישא לרעיה ולזוג נולדו שתי בנות. לאחר 15 שנות שירות השתחרר מסיבות בריאותיות והחל לעבוד במוזיאון תל אביב לאמנות, שם עבד עד לפרישתו לגמלאות.
במשך שנים רבות אריה ורעייתו שמרו על קשר עם שינדלר, כאשר זה היה מגיע לישראל ביום השחרור ונפגש עם כל משפחות הניצולים. ב-1967 אריה ורעיה אף אירחו את שינדלר בביתם.