אחת ההצגות הראשונות והמפורסמות ביותר של תיאטרון הבימה היא "הדיבוק" – הצגה שבה מסופר על נשמת אהוב שנכנסת בכלה שמיועדת לאדם אחר ולא לו. שורת האירועים הטרגית שמתחוללת לאחר כניסת הדיבוק מובילה למותה של הכלה בליל כלולותיה ולאיחוד נשמתה עם אותו אהוב ראשון.
ההצגה בנויה על סיפורים ותיאורים בספרות היהודית על מקרים מדווחים ומתועדים, שבהם נכנסה לכאורה נשמת אדם מת לאדם חי. בנוסף מתוארים הטקסים והמאמצים של פרנסי הקהילה להוציא את הנשמה הסוררת ולשחרר את האדם מקללתה.
העדויות על טקסים מהסוג הזה, שכללו קבלה מעשית, רווחו מאד ביהדות אשכנז בעבר והם כמעט נעלמו לגמרי מהתיעוד המודרני. החלטנו לברר אצל אנשים העוסקים בתחום הקבלה, האם בימינו עדיין קיים המושג דיבוק, במה בכלל מדובר וכיצד ניתן לזהות אדם שאינו חולה במחלת נפש אלא שדיבוק אחז בו, אם יש דבר שכזה בכלל.
נשמה שעשתה חטא נורא
המקובל הרב חיים פוקס, ראש מכון סגולת אמת, שעוסק בכתיבת קמעות, הסרת עין הרע וחקר תחום הקבלה, מסביר שכיום אין בעולם נשמות חוטאות ברמה הגורמת להן להפוך לדיבוק באדם אחר. "דיבוק הוא נשמה שעשתה חטא נורא כל כך שמאימת הדין בגיהינום היא בורחת ונכנסת באדם אחר. הסיבה לכניסה לאדם היא בכך שכדי להוציא אותה צריך לכאורה להרוג את האדם וכיון שזה לא יקרה היא בטוחה בו. לכן בעבר כשהיו מבצעים טקסי הוצאת דיבוק היו גוזרים על הנשמה החוטאת לצאת דרך האצבע הכי קטנה ברגל, בפער שבין הבשר לציפורן, במטרה שהאדם שהדיבוק היה מצוי בו כמעט לא היה ניזוק".
"גם אז הנשמה הייתה יוצאת כי היו מבטיחים ללמוד לעילוי נשמתה והיו מתקנים אותה כדי שהיא לא תצטער את הצער העצום בגיהינום שממנו היא פחדה", מסביר הרב פוקס. עם זאת, הוא אומר כי הדבר אינו רלוונטי כיום. "כיום אין חטאים בסדר גודל כזה. היום אנחנו בסוף כל הדורות, במצבים שמה שנותר לתקן זה פירורים ואין חטאי ענק, ולכן כיום אין לאף נשמה צורך לברוח מעונש כל כך גדול. לכן הפעם המתועדת האחרונה שניתן לדבר בה על דיבוק היתה באדם שהגיע אל מרן החפץ חיים זצ"ל לפני 80 שנה", הוא מציין.
הצגה של "חדירת דיבוק". פולין 1920 // צילום: מתוך ויקיפדיה
איך יודעים שמדובר בדיבוק? הסימן המרכזי הוא אדם שמדבר מהבטן בעת שפיו של האדם סגור. לא מדובר בפיתום שעושה קסמים עם בובה ומדבר מהבטן, אלא במצב יוצא דופן ונדיר שבו ממש יש קול מהבטן. גם אז עושים מו"מ עם הדיבוק, וכשהוא יוצא יש דם בציפורן שנשברת וגם חלון בבניין נשבר כי דרכו הנשמה יוצאת. היום מקרים שכאלו מוגדרים כמחלות נפש ויש לרפואה המודרנית אפשרות תיקון לרוב מוחלט של המצבים.
הרב פוקס הוסיף והסביר כי באדם בעל בעיות נפשיות עלול פעמים רבות להיכנס גם דיבוק, אלא שהרפואה המודרנית פתרה את התסמינים ולכן כיום אין צורך בהשבעות ובלחשים. "המקובלים אמרו כי חולה אפילפסיה יש לו שד שמפיל אותו אל הארץ, יש גם בעיות אחרות וגורמים אחרים שלכאורה המקובלים אמרו שפוגעים באדם וכיום יש להם תרופות".
"צריך להבין שאכן התרופה פותרת את התסמינים החיצוניים, אבל מבחינת הקבלה השורש פנימי, הבעיה שביסוד הבעיה, הגורם הרוחני שביסוד הנפש, לא תוקן עדיין והוא פגוע, וגם בו צריך לטפל. לכן יתכן שהיום נצליח לפתור את כל מה שפעם המקובלים קראו לו דיבוקים, שדים, מזיקים אבל נטפל רק בעולם שלנו ולא בכל שורשי הבעיה היסודיים. מעבר לכך צריך לדעת שזה תחום דעת עצום, אצלנו במכון יש למעלה מ-91 אלף כתבי יד שעוסקים בקבלה ואנו מבצעים מחקר רב של התחום שלא ניתן להכיל את כל העיסוק והחשיבה בו בבת אחת".
"גם כיום יש דיבוקים רק אנשים לא יודעים על כך"
יצחק מזרחי, שמגדיר את עצמו כמקובל וכעוסק בקבלה מעשית, טוען מנגד כי גם כיום יש אנשים שנכנסת לגופם נשמה של אדם אחר, ולכן הוא עוסק בתחום ומוציא נשמות. עם זאת, פעמים רבות הוא גם שולח אנשים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים, והכל תלוי במה שהוא רואה במפגש עם האדם.
"מדובר בתחום פרטי ולא בתחום שהוא הצגה לעיני כל עם מצלמות. זה לא משהו שאפשר באמת לטפל בו ככה לעיני כל. בנוסף, לא פעם אנשים שבורים נפשית או ממש חולים חושבים שיש להם דיבוק, וזו לא הבעיה אלא הם צריכים עזרה. אני נתקל בהרבה אנשים כאלו ואני שולח אותם לטיפולים ולרופאים.
אולי קמעות יעזרו? // צילום: מישל דוט קום
"אנשים לא פעם רוצים לחשוב שהבעיה שיש להם היא דיבוק וזה לא העניין. עם זאת לעיתים מגיע אדם שהקול שלו משתנה, שעובר ממצב נפשי אחד למשנהו ללא הסבר כלל, שלא זוכר מה שהוא עושה או לא מבין למה הוא עשה דבר מסוים. יש אנשים ששוכבים על המיטה ומרגישים שאינם יכולים לזוז בכלל, או שמרגישים שיש בתוכו מישהו אחר – שונה ממנו. המצבים האלו הם רמז לדיבוק וקשורים לאדם שהדיבוק נקשר אליו".
"היו אצלי זוג תימנים מבוגרים, שבכל פעם שהאישה הייתה נשארת לבד עם בעלה היא הייתה מתחילה לקלל אותו קללות נוראיות בשפת ביבים, בקול אחר מהקול הרגיל שלה. הבעל היה בהלם והאישה כלל לא זכרה והכחישה זאת מכל וכל. אלא שהתברר שבילדותה הוריה הבטיחו אותה לאדם אחר, לא הבטחת נישואין ממש אבל הבטחה מהלב, רק שהקשר ניתק עם השנים. האדם הזה נפטר והנשמה שלו באה לדרוש את החוב שלה. אז אתה משוחח עם הדיבוק ומשחרר אותו, מתיר את הקשר שהוביל לחיבור בין שני האנשים".
"לפעמים מגיעות אלי נשים שחוות תחושה של אונס כשהן לבדן. אין אף אחד איתן במיטה, ובכל זאת הן מרגישות כאילו משהו כופה את עצמו עליהן. זה גם מצב שצריך לפתור וסוג של דיבוק. עם זאת, ברור שכל סיפור הוא אישי וצריך לפגוש את האדם – לראות אם מדובר במחלת נפש או כוח אחר שפלש אליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו