הנגב על המפה

אם "לונלי פלאנט" ממליץ על הנגב כאזור השני בעולם שכדאי לטייל בו, אחרי קורסיקה, כנראה העורכים שם לא קראו את כל המפה ולא ראו שהנגב ראוי למעשה למקום הראשון. לא כל הנגב זה נופי ירח, אבל המראות הקסומים, בעיקר בזריחה ולקראת השקיעה, כאילו נלקחו מעולם אחר. ליקטנו כמה מסלולים, ברגל, באופניים וברכב. בזמנכם החופשי.

באופניים להר ערקוב

הר ערקוב הוא גוש הרים הצופה אל נחל צין עילי ואל חורבות העיר עבדת, ובתוכו אזורים מעניינים רבים ומרתקים כגון חקלאות עתיקה, מוקדי פולחן וציורי סלע. המסלול "סובב ערקוב" מורכב משני סיבובים: סובב צפוני וסובב דרומי שביניהם כמה אלטרנטיבות לחיבור ולהארכות. חובה להשתמש במפה ולא להתפתות לרדת משבילים (יש הרבה כאלה באזור), שבחלקם הם נעלמים וברובם אינם עבירים כלל (שבילי עזים ודרדרות).

תחילת המסלול בכניסה לגן לאומי עבדת. נכנסים לשטח דרך שביל ג'יפים מסומן בשחור, ואחרי עיקול צפונה נכנסים לנחל רתמים. נחל רתמים מושך לצפון-מערב. בתחילה פוגשים את המסלול הנקרא "הסובב הדרומי" (מסומן בירוק). אל קטע מסלול זה נחזור לאחר מכן. נמשיך במעלה נחל רתמים, בשביל המוביל אליו וממנו מוביל הסימון "הסובב הצפוני" (מסומן באדום). זהו קטע סינגל ארוך וטכני, ותחילתו בעלייה בסינגל המטפס אל אוכף מרשים. מהאוכף יורד הנאק'ב (רכיבה טכנית בעלת כמה מדרגות וסלעים רופפים) וחוצה ואדי נוסף, ממשיך באותו כיוון כללי עד שהשביל עולה בסינגל על הרכס משמאל (מערב).

מכאן ממשיכים בכיוון כללי דרומה על דרכי רכב וסינגלי קיצור, עד שחוברים שוב לנחל רתמים. "הסובב הצפוני" מוביל חזרה אל נחל רתמים ואל "הסובב הדרומי". קטע שביל זה מושך מערבה וממשיך בערוץ הנמצא לשיפוליו של הר ערקוב עד נקודת תצפית אל אוכף.

מהאוכף נרד בזהירות חזרה אל מרגלות הר ערקוב, בצידו המערבי, נחצה שני נחלים רחבים, המשופעים בטרסות ובסימני חקלאות עתיקה, ועוקבים אחרי הסימון הירוק לעבר האוכף שממנו יורדים לנחל עבדת עילי (יש לשים לב לכמה בורות מים, סימני יישוב ומערות).

נרד עם נחל עבדת ולמעשה נשלים את "הסובב הדרומי" רתמים בחיבור בין נחל עבדת לנחל צין.

החזרה לרכבים כמו בתחילת המסלול, והסיום הוא בכניסה לגן לאומי עבדת, שרובו סינגלים וכמה חיבורים בדרכי עפר. מי שאינו מעוניין בסינגלים טכניים ומעדיף רכיבה רגועה יותר, ירכב בדרך העפר המתחילה בנחל רתמים, שבה הגענו לתחילת הסינגל הצפוני, וימשיך לאורכה בסימון השחור, אחר כך כחול ושוב בשחור מסביב להר ערקוב ולנחל עבדת. בנחל עבדת הסימון הוא אדום ומושך צפונה לכיוון בורות "רמלייה" ותחילתו של המסלול מול העיר עבדת.

מפות אפשר להשיג במשרדי חברת גיאופן במדרשת בן-גוריון או דרך חברת שביל נט בכל אחת מחנויות האופניים.

גב ילק וגיא זוחלים

שמו של היעד שלנו נשמע כמו מסלול בחלל, אבל הוא ממש כאן במכתש רמון. נתחיל בכניסה לגיא זוחלים ומשם נלך מערבה לקיר האמוניטים, שהם מאובנים גדולים של חלזונות ענק מלפני 60 מיליון שנה, ששקעו בבוצה שהיתה בתחתית ים קדום שכיסה את כל הנגב. השביל הוא חלק משביל ישראל. האמוניטים נשתמרו בקיר אבן יפהפה. הם מוגנים ורצוי לצלם, אבל לא לפגוע במאובנים. שם מתחיל טיפוס אנכי קצר בגיא צר, הנקרא גיא זוחלים. ברוב הדרך הולכים ומפעם לפעם זוחלים לאט-לאט למעלה.

מראש הרכס נשקף נוף מרהיב של מכתש רמון. פונים מזרחה לאורך הרכס ויורדים בשביל המסומן. בדרך יש מפלים קטנים (יבשים), לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לכביש ומשם דרומה קילומטר נוסף לתחילת המסלול. למי שרצה ליהנות מגב מים יפה, מומלץ להמשיך בנסיעה דרומה (כקילומטר וחצי נוספים) לאורך הכביש עד לק"מ 82, ולהחנות בצד הכביש. משם הליכה צפונה מובילה לגב מים בנחל ילק.

פרטים נוספים אפשר לקבל במרכז המידע של רשות הטבע והגנים באתר חי רמון 08-6588755 ובתחנות המידע שמפעילה המועצה האזורית רמת הנגב.

מאשכול לקיבוץ צאלים

טיול של חצי יום בצפון הנגב המתאים גם לילדים. ניכנס בשביל זה - זוהי דרך נופית שנסללה לאורך 18 ק"מ (ומסומנת בסימון שבילים כחול), בסמוך לגדתו המערבית של נחל הבשור. נחל הבשור הוא הגדול בנחלי הארץ הנשפך לים התיכון. ערוץ הנחל מתפצל בין נופי החול והלס וזורם אל הים. בתקופת החורף עוברים בו מי שיטפונות רבים. אלו נקלטים ברובם על ידי מערך מאגרים מתקדם, המשמש את החקלאות באזור.

דרך העפר עוברת בתחילה באזור מצוקי הלס, משמאל לדרך אפשר להבחין בפארק אשכול ובערוץ הנחל. נמשיך עם השביל דרומה עד סוללת העפר, שעליה עברה מסילת הרכבת שנבנתה על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה במטרה לחבר בין רפיח לאשקלון. נמשיך בנסיעה איטית דרומה. ממול נבחין בגבעה נישאה, זהו תל שרוחן. מומלץ להחנות את הרכב ולטפס רגלית אל התל, שעליו שרידים ארכיאולוגיים, ובהם קטע מחומת העיר העשויה לבני בוץ בני כ-4,000 שנה. מראש התל תצפית מרהיבה אל מישורי הנגב המערבי. נמשיך בנסיעתנו דרומה עד לבאר רבובה, שבה אפשר להבחין למרחוק בשל ריבוי עצי אשל, דקלים, חרובים ועצי שקמה, הנמצאים בסביבת הבאר. באר רבובה היא באר אנטיליה, ששימשה את הבדואים תושבי הכפר רואייבה. נחזור אל דרך הבשור, ולאחר נסיעה קצרה נבחין בפרדסים רבים אשר ניטעו בשנים האחרונות כחלק ממיזם חקלאי. פרדסים אלה מושקים בעזרת מי השפד"ן הנאגמים במאגרי הבשור. מאגרים אלה הם חלק ממפעל הנדסי משולב של קק"ל ושל חברת מקורות לאיגום מי השיטפונות בחורף ולאיגום מי השפד"ן בקיץ.

התחנה הבאה על דרך הבשור היא הגשר התלוי, הארוך ביותר בארץ. זהו גשר תלוי שאורכו 80 מ', הנמתח בין שתי גדותיו של הנחל ומעל לבריכת מים טבעית המלאה כל השנה. מסביב לנביעה סבך של קנים, צבים רכים ואגמיות. מכאן נמשיך עוד כמה דקות ונגיע אל ההתחברות לכביש 222. כאן מסתיים טיולנו, לא לפני שנעצור לטיפוס על מגדל תצפית, שממנו נשקפת תמונת נוף של נחל הבשור ובתרונותיו.

מתמר המקראית ועד עין יהב

לאחר שהחנינו את המכונית, נצא מהחניה לסיור רגלי של כשעה לכיוון מערב אל גבעת חצבה - גבעת שולחן הבנויה מאבן חול, שמעליה שכבה קשה יותר של תלכיד נחלים. נעפיל אל ראש הגבעה מחלקה המערבי לאורך השביל המסומן לתצפית מרהיבה אל מושב חצבה ואל חממות בערבה הישראלית ובערבה הירדנית. מהגבעה נרד בשביל שבחלקה הצפון-מערבי אל דיונה ורודה בדילוגים ובגלגולים.

נחזור אל הרכב ונמשיך אל אתר עיר אובות (תמר המקראית). באתר יש שירותים ומים זורמים, מקום נוח לארוחת בוקר משפחתית או למנוחה קלה. לאחר מנוחה נצא לסיור באתר הארכיאולוגי מן המאה העשירית לפני הספירה, ימי ממלכתו של שלמה המלך. כאן היתה מצודת גבול של הממלכה המאוחדת ולאחריה שתי מצודות יהודיות מהמאות השישית והתשיעית לפני הספירה. שתי המצודות הנוספות שהתגלו באתר הן מהתקופה הנבטית ומהתקופה הרומית-ביזנטית.

המקום זוהה כתמר המקראית ומופיע במפת "מדברא" שבירדן. באתר אפשר לראות שרידי בית מרחץ רומי, שער מצודה מהתקופה הישראלית, בית ארבעת המרחבים האופייני לתקופה הישראלית, ואפילו מקדש פתוח ששימש את עוברי הדרך מאדום. באתר צומח עץ שיזף עתיק, שאפשר לראותו למרחוק, והוא סמל המעיין מימים ימימה. גילו של עץ השיזף מוערך בכ-300 שנה. בסמוך לעץ נמצאים עין חוסוב ושוקת בטון, אשר שימשה את משטרת הרוכבים הבריטית בימי המנדט, שבסיסה היה במצד. מתמר המקראית ניסע לחוות קרוקולוקו, חווה לגידול תניני יאור שבה כ-2,000 תנינים. נלמד על הזוחל המעניין וננסה להבין מה הוא מחפש בערבה. הביקור נמשך כ-40 דקות וכרוך בתשלום.

מחוות קרוקולוקו ניסע לטיול לאורך "דרך השלום". ניסע לצומת עין חצבה ונמשיך אל מושב עידן. לפני הכניסה למושב נפנה דרומה ומזרחה דרך בתי האריזה וחלקו המזרחי של המושב אל דרך חווארים. ניסע לאורך הדרך היפה העוברת בנוף ירחי, שהוא תצורת הלשון הנקרא בטעות חוואר. נעצור לתצפית לעבר נחל הערבה הזורם צפונה אל ים המלח, אל הרי אדום שבמזרח ואל מאגר עידן.

נחזור דרומה לכיוון מושב חצבה לאורך "דרך השלום", העוברת סמוך לגבול הירדני. את שמה קיבלה הדרך בעקבות חתימת הסכם השלום בין ממלכת ירדן למדינת ישראל. נעצור לתצפית נוספת אל מאגר חצבה, נמשיך דרומה, ולאחר כשבעה ק"מ נפנה מזרחה, נחצה את נחל הערבה ונעפיל לתל חופירה לתצפית פנורמית אל הרי אדום ופונון שבירדן ואל שטחי החקלאות של מושב עין יהב, המונים כ-6,500 דונם של פלפלים, מלונים, עגבניות, חצילים ותמרים.

מושב עין יהב הוקם כהיאחזות בסוף שנות ה-50 והוכרז כמושב בשנת 1967. המושב מונה כיום כ-150 משפחות העוסקות בחקלאות והוא הגדול והוותיק במושבי הערבה התיכונה. את הטיול אפשר לסיים בגלריית האמנים במושב. להשלמת התמונה אפשר לבקר בחנות המפעל של מוצרי האלוורה, ולקנח בגלידת יוגורט משובחת בגרטרוד.