חוק הלאום הינו חוק יסוד הצהרתי בעיקרו, אולם ככל שיופנם על ידי המערכת המשפטית, כך הוא עשוי להתגלות כחוק בעל השלכות מעשיות ביותר.
כל הפרשנויות והדעות על חוק הלאום בעמוד המיוחד
גורמים בכנסת אומרים כי מעתה יוכלו מערכות המדינה, בהן הפרקליטות וכן היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, לעשות שימוש נרחב בחוק, בעיקר בנושא היכולת לשקול שיקולים לאומיים כחלק מקבלת ההחלטות, דבר שלא ניתן היה לעשות לפני כן.
דוגמא בולטת לכך היא כל הקשור לנושא ייהוד הגליל והנגב וחלקים נוספים בארץ. אמנם נוסח הסעיפים הרלוונטיים רוכך, אולם גם החוק הקיים עשוי לשמש עילה משפטית מוצדקת לעידוד התיישבות יהודית באזורים שבהם האוכלוסייה היהודית הולכת ומידלדלת, כך אומרים גורמים בכנסת. הדבר יתאפשר, בין השאר, משום שעד כה חוק היסוד היחידי שעמד בפני שופטי בג"ץ והמחוקק הוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואילו השיקולים הלאומיים לא היו במעמד של חוק יסוד ולפיכך משקלם היה קטן יותר.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
בכנסת נזכרים כיצד בשנת 2003 נאלץ בית המחוקקים לתקן את חוק האזרחות, אחרי שכ־100 אלף ערבים נכנסו לארץ בחסות איחוד המשפחות. אולם למרות החוק, בעתירה לבג"ץ נגדו, לא יכולה היתה המדינה לטעון טיעונים לאומיים הקשורים לאיבוד הרוב היהודי בארץ משום שלא היה כל חוק שמסדיר טיעון זה. לפיכך, הטיעון היחיד שעמד למדינה כנגד איחוד המשפחות היה הטיעון הביטחוני. מתוך 11 שופטי ההרכב הוכרעה הסוגיה ברוב של 6 נגד חמישה בעד הותרת חוק האזרחות על כנו. בכנסת אומרים כי הרוב הדחוק על חודו של קול, שאלמלא לא התקבל היה עלול לשנות לחלוטין את המאזן הדמוגרפי במדינה, היה רחב ביותר אם חוק הלאום היה קיים כבר אז.
נוסף על כך, ב־2006 פרסמה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל יחד עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות את מסמך החזון העתידי לערבים בישראל, המהווה לטענתם ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מקומם ומעמדם של הערבים במדינת ישראל. המסמך מהווה למעשה חזון לחיסולה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וקורא להכרה בנכבה, להכרה בערבים בישראל כקבוצה לאומית, לזכויות לאומיות קולקטיביות לערבים ולייצוג בסמלי המדינה. גורמים בכנסת אומרים כי חוק הלאום מטרפד למעשה לחלוטין את עמדתם הלאומית הרשמית של ערביי ישראל, המיוצגים על ידי ועדת המעקב העליונה.
בכנסת אומרים עוד כי גם סוגיית המסתננים עשויה לקבל תמיכה מחוק הלאום, זאת מאחר שעד כה בג"ץ לא התחשב כלל בטענותיהם של תושבי דרום תל אביב היהודים, והפסיקות כולן - הן בנוגע לכליאת המסתננים והן בסוגיית גירושם - התייחסו אך ורק לזכויות הפרט שלהם. בכנסת אומרים כי כליאה וגירוש של מסתננים בשל שיקולי מאזן דמוגרפי בשכונות דרום תל אביב הם עניין שעשוי להישקל מעתה ברמה המשפטית, תוך הסתייעות בחוק הלאום החדש.