"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התלמידים יכולים לחייך: מהפכת שיעורי הבית של משרד החינוך
התאמת הזמן לשיעורים לפי שכבת גיל • כך, יקבלו בכיתה א' שיעורים ל־10 דקות עבודה בממוצע, בכיתה ב' ל־20 דקות ובכיתה ו' - שעה
תלמידים בכיתה א' (למצולמים אין כל קשר לכתבה) | צילום: דודו גרינשפן

התלמידים יכולים לחייך: מהפכת שיעורי הבית של משרד החינוך

התאמת הזמן לשיעורים לפי שכבת גיל • כך, יקבלו בכיתה א' שיעורים ל־10 דקות עבודה בממוצע, בכיתה ב' ל־20 דקות ובכיתה ו' - שעה

נועם (דבול) דביר
, עודכן

לקראת שנת הלימודים שתיפתח בעוד כחודש, ממליץמשרד החינוךלמורים על "מפתח זמנים" חדש להכנת שיעורי הבית - בעליה הדרגתית של עשר דקות לכל שכבת גיל.

לפי ההמלצות החדשות, יקבלו תלמידי כיתה א' שיעורי בית אשר יצריכו עבודה של עשר דקות בממוצע, וככל שיתקדמו בשכבת הגיל יורחב טווח הזמן בעשר דקות נוספות. המשמעות היא שבכיתה ו', למשל, יינתנו שיעורי בית המתאימים לשעה שלמה.

בעיני תלמידים רבים מטלת שיעורי הבית נחשבת לסיוט, וכך גם בעיני הורים רבים. אף שמחקרים רבים הוכיחו כי לא מדובר במטלה שמשפרת את הישגי התלמידים ומקדמת את הלמידה, מטילים כבר שנים רבות המורים על התלמידים שיעורי בית.

שינוי מהפכני. שר החינוך נפתלי בנט // צילום: יהושע יוסף

המגמה היא להימנע מלתת שיעורי בית כהשלמה של חומר שהתלמידים לא הספיקו ללמוד בכיתה, ונוסף על כך, לשים דגש על כך שלשיעורי הבית יינתן משוב. במשרד החינוך אף ממליצים לדאוג שתהיה התאמה בין שיעורי הבית שנתנו המורים המקצועיים - זאת כדי למנוע עומס.

במסגרת ההמלצות ממליצים באגף לחינוך יסודי, בראשותה של אתי סאסי, כי בכיתות הנמוכות - א'-ב' - התלמידים יקראו ספר במשך 10 דקות או ישחקו במשחקים שקשורים ליצירת מילים. בכיתות הגבוהות יותר - ה'-ו' - ההמלצה היא לקרוא במשך כחצי שעה. אפשרויות נוספות הן לנצל את הטלפונים החכמים ואת המצלמה שבהם כדי לסייר בסביבת המגורים ולצלם מבנים וחפצים בעלי צורות גאומטריות הנלמדות בכיתה, ולחלופין לערוך ראיון עם אחד מבני המשפחה על נושא שנלמד בכיתה.

התלמיד מקבל אחריות

"יש בקרב ההורים שתי עמדות בנוגע לשיעורי בית", מסבירה גליה אלכסנדר, מנחת הורים בכירה ומורה במכון אדלר, "יש את אלה שעלו עם הילד לכיתה א' ומתחילים 'להיות תלמידים' ומקבלים על עצמם את האחריות ושואלים 'איזה שיעורי בית קיבלנו?' או אומרים 'בוא נשב לעשות שיעורי בית'. הם אלו שיבדקו, יתקנו ולפעמים גם יעשו בעצמם את שיעורי הבית. הסוג השני של ההורים אומרים שהם את בית הספר כבר סיימו ולא יהיו חלק משיעורי הבית. הם לא שואלים, בודקים או עוזרים. המקום הטוב הוא באמצע - תלמיד שעולה לכיתה א' הוא כמו עובד חדש במקום עבודה: הוא כשיר ומתאים לתפקיד, אבל הוא צריך חפיפה.

"הרעיון הוא להעביר אחריות בצורה הדרגתית. בהתחלה ההורים כן צריכים לעזור לילד ללמוד להיות תלמיד, כלומר איך לתכנן זמנים, לתמוך בו, לאסוף אותו, אבל לא לפתור את השיעורים במקומו. ילד שההורה מעודד אותו בצורה יעילה וגורם לו לחוות את עצמו כמסוגל להתמודד עם משימות, יפתח מוטיבציה פנימית ובהמשך יוכל לקבל אחריות מלאה".

לדבריה, "תמריצים חומריים, כמו פרסים, ממתקים ומתנות, הם לא הדרך היעילה כי המטרה שלנו היא לפתח אצל הילד 'שוטר פנימי' משלו ואת תחושת האחריות. חשוב לתת מילה טובה והתייחסות למאמץ של הילד".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...