"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה אנחנו מבלבלים עם ביצים?
"ישראל היום" חשף את הפרשה שבמסגרתה התעמרה מועצת הלול בחקלאי ודרשה ממנו להשמיד 500 פרגיות • זה בהחלט סיפור שאמור לעניין אותנו כאזרחים וצרכנים - זהו סיפור השתלטות כוח העבודה המאורגן על חופש העיסוק ועל האפשרות להתחרות בשוק • פרשנות
משק אורגני גרין כפר ויתקין, החקלאי רפי דיין // צילום: ערן דיין

למה אנחנו מבלבלים עם ביצים?

"ישראל היום" חשף את הפרשה שבמסגרתה התעמרה מועצת הלול בחקלאי ודרשה ממנו להשמיד 500 פרגיות • זה בהחלט סיפור שאמור לעניין אותנו כאזרחים וצרכנים - זהו סיפור השתלטות כוח העבודה המאורגן על חופש העיסוק ועל האפשרות להתחרות בשוק • פרשנות

ערן בר-טל
, עודכן

"ישראל היום" חשף לראשונה את הפרשה שבמסגרתההתעמרה מועצת הלול בחקלאיוביקשה ללמד את החקלאים כולם מה ייעשה למי שינסה לעשות משהו שלא בהוראה מפורשת של הגילדה.

נכון, זה לא סיפור האנרגיה של ישראל ולא סיפור המערכת הבנקאית, או הקרקעות, אבל זה בהחלט סיפור שאמור לעניין אותנו כאזרחים וכצרכנים. הוא מצביע על אחת הסיבות ליוקר המחיה בארץ ועל העבודה המאורגנת שפסה מהעולם המערבי ובועטת בארץ יותר מאשר בבריה"מ בימיה המפוארים.

למה יותר? כי שם המפלגה קבעה את הגבולות, וכאן מתברר ששום כוח פוליטי לא יכול לאותם ארגונים.

שר החקלאות לא באמת תומך במועצת הלול, אך המערכת המשפטית מחייבת אותו לחתום על החלטות הנוגדות את דעותיו. בג"ץ נדהם מההתנהלות, אך לא יכול לתקן את העיוות. זהו סיפור השתלטות כוח העבודה המאורגן על חופש העיסוק ועל האפשרות להתחרות בשוק.

עובדי הנמלים הם אלה המחזיקים באמת בנכס המרכזי של המדינה, עובדי חברת החשמל הם אלה שמכתיבים את הרפורמה במשק, מועצת הלול היא זו שמכתיבה את המדיניות בענייני ביצים ועופות וכך הלאה. לכן עקבנו אחרי הסיפור הזה ונמשיך לעקוב, עד שנכסי המדינה יושבו לבעליה - האזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...