כשסגן ניצב (סנ"צ) אלי עובדיה, מפקד תחנת בנימין שבמשטרת מחוז ש"י, קיבל ביום חמישי את ההודעה על הפיגוע באדם, הוא עזב הכל, לבש את המדים ונסע מייד.
כמפקד התחנה שבגזרתה התרחש הפיגוע הקשה, הוא היה חייב להגיע לזירה ולנהל אותה. בעודו נוסע במהירות הוא ראה את האמבולנסים מפנים את הפצועים לבתי החולים בירושלים, נתן הנחיה לפתוח להם צירים ומחסומים, ולא ידע כי באחד מהם נמצא בן דודו, יותם עובדיה ז"ל, אשר נפצע אנושות בפיגוע.
רק כשהגיע לזירה אמרו לו התושבים שם כי יותם הוא הפצוע האנוש. "זה אגרוף בבטן. הלם", הוא אמר בשיחה עם "ישראל היום".
"לצערי יש לי ניסיון רב בניהול אירועים כאלה. גם בחברון וגם בבנימין. ראיתי אירועים, משפחות שלמות שנרצחות. לצערי אתה מסגל לעצמך סוג של חומה. כשאתה מגיע לאירוע אתה המנסה להתנתק רגשית ולהיות כמה שיותר מקצועי, אחרת לא תצליח לתפקד. וגם הפעם".
בזירה סנ"צ עובדיה התעדכן בפרטים על הפיגוע, על מצבם של הפצועים ושמע כיצד אביו של יותם, דודו, שמע את ההתרחשות, ירד למטה והיה זה שהעניק את הטיפול הראשוני לבנו וניסה לעצור את הדימום.
סנ"צ אלי עובדיה // צילום: דוברות המשטרה
כחלק מהתפקיד נאלץ גם לצפות בתמונות וסרטונים ממצלמות אבטחה שתיעדו את הפיגוע ואת הדקות שבהן בן דודו נדקר שוב ושוב על ידי המחבל.
"באותו רגע אני מבין שיש לי שתי משימות מרכזיות. לסייע לצבא בסריקות אחר מחבל נוסף במידה ויש, ולנהל את הזירה. אתה פועל על אוטומט, למרות שדקה קודם קיבלתי בוקס בבטן", הוא אמר.
סנ"צ עובדיה התייחס לשמועות בווטסאפ על מותו של יותם, זמן קצר לאחר הפיגוע. "עשיתי הצלבות, בדקתי עם השוטרים, עם בית החולים ועם המשפחה והבנתי שזה לא נכון. באיזשהו שלב בהערכת מצב מאוחרת בלילה עם מפקד אוגדת איו"ש הוא לחש לי באוזן שיותם נפטר.
שוב עשיתי הצלבה מול בית החולים והבנתי שהמשפחה שלו עדיין לא יודעת, שהם נמצאים מחוץ לחדר הניתוח ועדיין לא עדכנו אותם. שמרתי על דיסקרטיות ולאחר כמה דקות התקבלה הבשורה הרשמית ואבד שביב התקווה האחרון".