"אני נרגש לקראת הביקור בישראל"

הבמה של היכל נוקיה כבר ידעה לא מעט ריגושים, אך בעוד יומיים, ביום שלישי, בשעה 20:30, משהו יוצא דופן יקרה ביד אליהו: ג'וני האלידיי, הזמר-שחקן הצרפתי בן ה-69, יופיע לראשונה בחייו בישראל.

האלידיי, שנולד בשם ז'אן-פיליפ סמט לאב בלגי ולאם צרפתייה, הוציא אלבום בכורה כבר ב-1960 ומייד זכה בתואר "אלביס הצרפתי". במרוצת השנים מכר האלידיי יותר מ-100 מיליון אלבומים, ובדצמבר 2007 הצהיר כי בכוונתו לפרוש מפעילות מוסיקלית עם תום סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלו ב-2010. אבל הנה, בשלישי הקרוב תוכלו לראות אותו חי על הבמה, וכנראה זו תהיה הזדמנות חד-פעמית ואחרונה.

ג'וני האלידיי עולה על קו הטלפון, שואל בחטף מה נשמע ומייד שואל אם אני מדבר צרפתית. אחרי שהובהר לו כי הלוואי שהייתי דובר צרפתית, פונים לשאלה הראשונה.

באיזה אופן העבודות הישנות שלך שונות מן העבודות החדשות שלך-

"אני לא יודע. שיר טוב הוא שיר טוב. פחות או יותר, הלהקה ואני עדיין ממשיכים לטייל בין רוקנרול ובלוז".

בתור מי שנחשב לאלביס הצרפתי, מהי התכונה שהכי משותפת לך ולאלביס - הדבר שהופך אותך ואת אלביס לדומים?

"כלום. הייתי מעריץ גדול של אלביס כשהייתי בן 12, והוא גרם לי לרצות לשיר. גם ג'ון לנון מאוד אהב את אלביס כשהיה ילד. הוא נתן לנו את התשוקה ליצור מוסיקה".

מכל האלבומים שהוצאת עד היום, מהו האלבום שאתה הכי אוהב?

"האחרון. תמיד האלבום האחרון".

שיחקת בעשרות סרטים, כולל סרטו של ז'אן לוק גודאר, "הבלש". מה היה מיוחד בעבודה עם גודאר, והאם למדת ממנו משהו שלקחת לעולם המוסיקה?

"לעשות סרט עם גודאר זו באמת היתה חוויה שונה מאשר עם שאר הבמאים שעבדתי איתם. גודאר אף פעם לא כותב תסריט. כשאנחנו מגיעים לסט הוא כותב במקום ונותן לך דף חמש או עשר דקות לפני שמתחילים לצלם. זה הזמן שיש לנו כדי ללמוד את הדף. אף פעם לא ידענו על מה היה הסיפור, כך שרוב הזמן אילתרנו וזו חוויה טובה מאוד. את האלתור מגודאר הבאתי למוסיקה שלי".

האם אי פעם הרגשת ניכור מכל ההערצה העיוורת אליך?

"אני מכבד מאוד את האנשים שבאים להופעה שלי ושל הלהקה שלי, ואני יכול להגיד שהמוסיקה השתנתה. בפיפטיז הקהל נכנס לטירוף, ניסה לטפס על הבמה, לגעת בזמר או בגיטריסט. כיום הם הרבה יותר מקשיבים למה שהמוסיקאים עושים על הבמה. זה נהיה פחות היסטרי".

אתה מאוד אוהב לצאת לטיולים ברחבי ארה"ב על אופנוע ההארלי דיווידסון שלך. אתה יכול לספר לנו על חוויה יוצאת דופן שקרתה לך באחד הטיולים האלה?

"כן, אני מת על זה. אני עושה את זה כל הזמן", הוא מתמוגג. "פעם אחת נכנסתי לכלא בניו מקסיקו. היינו חבורה ורכבנו ממיאמי ללוס אנג'לס. כשעצרנו בניו מקסיקו נכנסנו למסעדה מקסיקנית ושתינו יותר מדי טקילה. כשחזרנו למוטל המשטרה עצרה אותנו, וביליתי לילה אחד בכלא. זו היתה חוויה", הוא צוחק.

תמיד יש פעם ראשונה, אפילו בשבילך - כי זו עומדת להיות הפעם הראשונה שבה אתה מופיע בישראל. מהן הציפיות שלך מהביקור בישראל, האם יש לך תוכניות כלשהן, מוסיקליות או בכלל?

"זה נכון שתמיד יש פעם ראשונה, כמו שבשבוע שעבר זו היתה ההופעה הראשונה שלי בלונדון. יהיו אנשים בישראל שידאגו לי בביקור, ואני מאוד נרגש לקראת הביקור הראשון שם. אני מקווה שהקהל יאהב את מה שנעשה על הבמה. נבצע אותו סט שביצענו בלונדון, בניו יורק ובפאריס".

לקראת סיום, האלידיי חייב לשאול על מזג האוויר, ונרגע כשהוא מתבשר על מזג אוויר נוח. "נגיע לביקור ישר ממוסקבה", הוא מסביר. "אז לא הייתי בטוח מה ללבוש בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו