לחיים: יקבי רמת הגולן חוגגים 35

גילו של יקב רמת הגולן הוא בדיוק מחצית מגילה של מדינת ישראל, הוא ממוקם בקצה הצפוני שלה אבל נמצא עמוק בלב הקונצנזוס. הוא האחראי למהפכת ענף היין הישראלי ולשדרוגו לאיכות הגבוהה שאנחנו מכירים היום.

יקב רמת הגולן סוגר 35 שנים של פעילות וזו סיבה מצוינת לפגוש את מי שמובילים את ספינת הדגל הזו, המנכ"ל יאיר שפירא והיינן הראשי ויקטור שונפלד, כדי לתהות על קנקנם (תרתי משמע).

הקיימות (Sustainability) היא הדיבור החזק היום. עוד ועוד יקבים מצהירים על ניהול הכרמים כ"בני קיימא", כלומר, מתוך ראייה אקולוגית־סביבתית השומרת על הטבע ומשתלבת בו. זה בא לידי ביטוי בין היתר בצמצום הריסוסים בכרם, בדישון בחומרים טבעיים ובדאגה לבעלי החיים ולצומח בכרם. אנשי רמת הגולן חברו אל תוכנית הקיימות "חוקי לודי" (Lodi Rules) של מועצת גפן היין של מחוז לודי בקליפורניה וקיבלו - לראשונה מחוץ לארה"ב - את הסמכתם.

תוכנית לודי כוללת לצד הנ"ל גם שיטות עבודה, ניהול כלכלי, ניהול משאבי אנוש ופרוטוקול קשיח המבקר יותר מ־120 פעולות חקלאיות מהיבטי קיימות שונים. שונפלד מבהיר: "קיימות זה נושא חשוב, ובעולם המודעות כבר גבוהה. בארץ הדבר עדיין בחיתולים. ההשתתפות שלנו משקפת את החשיבות שאנו מעניקים לנושא, והרעיון הוא שבסופו של דבר נשאיר את הכרמים לדורות הבאים כשהם במצב טוב לפחות כמו היום. אנחנו מקווים שיקבים נוספים יצטרפו וכל הכרמים ייכנסו לזה בסוף".

הציבור עוד לא שם, הוא לא יודע להעריך את ההשקעה הזאת."נושא הסביבתיות תופס יותר תשומת לב בעולם. גם את הקמת המשתלה התחלנו ראשונים וזה תפס רק לאחר עשר שנים. הכל פה הולך לאט - אבל עם הזמן יבינו".

כשהוא מדבר על המשתלה, מתכוון שונפלד לזו שהוקמה ביקב בשיתוף עם Entav-Inra, חברה צרפתית המובילה בעולם בתחום חומר הריבוי של זמורות הגפן, כחלק מההתמודדות עם וירוס עקשני שפגע קשות ברוב הכרמים בארץ.

"הווירוס מעולם לא נבדק כראוי במעבדה שהיתה אמונה על כך, וזה גרם למגפה ממש", הוא מסביר, "הוא לא פוגע בבני אדם ולא נדבקים ממנו, אבל הוא גורם לדחיית ההבשלה של הענבים, לירידה בכמות היבול, בצבע של הענב ובאיכותו. אני מאמין שכל הכרמים בארץ שניטעו לפני 2009 נגועים בו, ואולי גם חלק מאלו שניטעו לאחר מכן. לצערי, לקח הרבה זמן להכיר בבעיה בארץ. רק בשנה שעברה פנו אלינו ממועצת גפן היין וביקשו שנרחיב את הריבוי כדי שנספק זמורות 'נקיות' גם ליקבים אחרים. ענינו בחיוב אבל רוב התעשייה עדיין מדשדשת. אצלנו ביקב כבר הוחלפו 60 אחוזים הכרמים, והיתר מתוכננים לשנים הקרובות".

שומרים על תרבות היין

ביקב מודים שהכניסה לתחום הקיימות נובעת גם משיקולים עסקיים, אבל אם זה יועיל במשהו כדי לקיים ולשמר את הכדור שלנו בצורה מיטבית יותר - אז למה לא? מה שבטוח, זה לא בא על חשבון ערכים אחרים שהיקב מוביל. תרבות יין למשל.

שלל הפעילויות שהיקב מציע רק גדלות עם השנים, ובהן הופעות והרצאות במרכז המבקרים שבקצרין, טעימות באוניברסיטאות ובמכללות, סיורי יקבים ויין ברמת הגולן בתיאום אישי, ותחרויות שונות.

ירדן // צילום: עדי פרץ

בסוף החודש (30.7-2.8) יציגו אנשי היקב, לצד עשרות יקבים אחרים, בפסטיבל היין הירושלמי הוותיק במוזיאון ישראל - חגיגה שנתית גדולה שהכרטיסים אליה אוזלים מוקדם. מחיר הכרטיס (95 שקלים) כולל יין ללא הגבלה, הופעה של שתי להקות מדי ערב והרבה אווירה ירושלמית צעירה (כרטיסים במכירה מוקדמת:http://bit.ly/2JhVcBL).

המנכ"ל שפירא הגיע ליקב, ובעצם לענף, לפני כשנה (שימש לפני כן מנכ"ל קפה לנדוור) ולא חשש להפשיל שרוולים, לצלול לתוך מכלי היין ולשאול גם שאלות. כיום ניכר שבפרטים הקטנים הוא כבר שולט ואף לא מהסס לקבל החלטות חדשות. כך, סדרת "הר חרמון", שהורכבה עד עתה משלושה יינות ממסך (אדום, אינדיגו ולבן), הורחבה בתחילת הקיץ ביין רוזה אחד ובימים אלו מושק לראשונה גם "הר חרמון" זני - קברנה סוביניון (המלצה בהמשך).

"זה לא סוד שכיום הכניסה לעולם צרכני היין היא מאוחרת. הצעירים מעדיפים לצערי בירה או וודקה, והאתגר שלנו הוא להצעיר את העולם הזה אל בני ה־20 פלוס - גם באירועי תרבות ובסופו של דבר גם במגוון רחב של יינות איכות בכל רמות המחיר".

איפה יהיו היקב והענף בעוד 15 שנה?

שונפלד: "התעשייה הישראלית כל כך קטנה ביחס לעולם, והיקבים חייבים לשלב ידיים כדי שנוכל לפרוץ. יש לי אמונה גדולה בפוטנציאל איכות היין שלנו. המדינה שלנו מדהימה - המיקום, השוני בין האזורים והאקלים. אנחנו לא צריכים להמציא כלום, רק לספר את הסיפור שלנו - עבר מפואר עם תעשייה מודרנית. יש הרבה לאן להתפתח, אבל חייבים לשתף פעולה. התלהבות כבר יש, כי כולם רעבים להצלחה ואין סיבה שלא נעשה את זה".