נתנאלה נלחמת באפלה עם מוזיקה חדשה
20 שנה חיכה השיר "ליקוי חמה" במגירה, עד שהזמרת הוותיקה הרגישה כי יש לה הכלים לתת לו את הביטוי המדויק שביקש • בינתיים, הבעיה האקולוגית שעומדת במרכזו רק הלכה והתעצמה
היה זה בעת ליקוי החמה של אוקטובר 1995, אז חוותה הזמרת נתנאלה (64) רגעים משני חיים. "האפלה הפתאומית שמעלינו גרמה לי להבין שהכוח סביבנו יכול להכריענו בכל רגע נתון ואל לנו לזלזל בו", היא אומרת. מאותו רגע מודעות לסביבה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלה. באותה תקופה גם כתבה את השיר "ליקוי חמה", שיר הנושא מתוך אלבומה החדש, שמהווה תפנית חדה ומסקרנת בקריירה של הזמרת.
"המודעות של החברה לנושאים אקולוגיים קיבלה תאוצה בשנות השבעים, בשנים בהם התפתחה הקריירה שלי כזמרת ומאוחר יותר כזמרת-יוצרת", מסבירה נתנאלה במילותיה שלה. "כבר באלבום הראשון ניתן לזהות את הנטייה שלי להתחבר לנושאים העוסקים בטבע. אחת הסיבות שבחרתי לכלול בו את השיר 'ענבלים', מעבר למוסיקה הנפלאה של שם-טוב לוי, היה תוכנו של השיר עצמו, שנכתב ע"י נתן אלתרמן: 'ענבלים במראה ושריקות/ ושדה בזהב עד ערב/ דומיית בארות ירוקות/ מרחבים שלי ודרך'.
"וכן, שנים רבות מאוחר יותר כתבתי בשיר 'רק אתמול' מתוך האלבום החדש: 'לרדוף אחר הצל/ המאיים על המרחב, על השדות...' . מאז שנכתבו השורות של אלתרמן, אותם מרחבים הפכו מאוימים על ידי האדם - אני מרגישה בתוכי שהם קוראים לעזרה ובאופן הטבעי ביותר, הקריאה הזו מוצאת ביטוי במילים שאני מחברת. שירים נוספים באלבום מדברים על הנזק שאנו גורמים לעצמנו בפגיעה בסביבה האקולוגית, ולא פחות מכך בחברה שאנו חלק ממנה.
"השיר 'ליקוי חמה' נכתב לפני כעשרים שנה. באותה עת דובר רבות על מקורות המים שלנו, שהלכו והזדהמו במשך השנים כתוצאה ממעשי ידי אדם. אני זוכרת את עצמי מאוד מוטרדת מהידיעה שאנו כחברה לא משכילים להגן על הסביבה שבתוכה אנו חיים. איכשהו זה התחבר אצלי עם החוויה העוצמתית של ליקוי החמה שחוויתי אז. הרגשתי שזהו אות אזהרה שאנו מקבלים מהטבע 'תחת שמש עמומה/ תדהמת אבן', ועלינו לדאוג להגן עליו אם חפצי חיים אנחנו".
"כבר שנים שאני מרגישה קירבה למוזיקה האלקטרונית האלטרנטיבית". נתנאלה // צילום: אורי לוי
את ההמתנה הארוכה מסבירה נתנאלה בצורך למצוא את הכלים המדויקים להעברת המסר ואת האנשים הנכונים להגשים עמה את חזונה. הכל התבהר כאשר חברה לעבוד על הפרויקט עם חיים שמש ולאחר מכן פנו השניים לגיא מוזס ("מוזס פרוג'קט") על מנת שיפיק את האלבום. התוצאה, שמובאת לכם כאן בהשמעת בכורה, מהפנטת. קולה המוכר והעמוק של נתנאלה אוחז בשיר בשתי מושכות, ואילו ההפקה הפנטסטית של מוזס מאפשרת לו לנזול, להנמס ולהתאדות.
"מאז הוצאתי שלושה אלבומים והשתתפתי בפרויקטים שונים שבהם ביצעתי שירים חדשים, אך רק עכשיו הרגשתי את הצורך להוציא את השיר. נאלצתי להמתין את כל התקופה הזו מאחר שלא הרגשתי שהכלים ההפקתיים הדרושים לממש את החזון המוזיקלי שלי מצויים בהישג ידי. כבר שנים שאני מרגישה קירבה למוזיקה האלקטרונית האלטרנטיבית. למעשה זה התחיל כבר באמצע שנות ה-80 עם השיר "This is Not America" של דיויד בואי, והמשיך מאז. הרגשתי שהמוזיקה הזו נותנת לי מעוף והשראה גלקטית ושם ניטע בי החלום להפיק אלבום ברוח זו. ניגשתי לעשות זאת רק כשהרגשתי בשלה לכך.
"השנים חלפו ובעיית המים טרם נפתרה, ישראל מתייבשת, ים המלח הולך ונעלם, מפלס הכנרת בירידה מתמדת, מי התהום שזוהמו מחכים למושיע וההתחממות הגלובלית אינה מאפשרת להם להתאושש. וכך, אני מוצאת את עצמי מבצעת את השיר באותה התכוונות שבה הוא נכתב ובהפקה המוזיקלית המדויקת שלה פיללתי – ואם יש בכך לתרום לשיפור המצב האקולוגי שבו אנו שרויים - לא בקשתי יותר מזה".
•חשיפה: תרשימי אירוח האירוויזיון באילת
•על מה רבו אביב גפן וח"כ מיקי זוהר?
•10 מיתוסים על "סיפורה של שפחה"
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו