"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעדי הידידות של ראש ממשלת הונגריה

ויקטור אורבן ינחת היום בארץ לקראת פגישה עם רה"מ • מסמכים שהגיעו ל"ישראל היום" חושפים את המאבק שלו באנטישמיות

,עודכן
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, צילום: איי.אף.פי

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, יגיע היום לביקור בישראל. אורבן השתתף בהלווייתו של שמעון פרס לפני כשנתיים, אך יהיה זה ביקורו הרשמי הראשון בארץ כראש ממשלה.

אורבן, שלו קשר קרוב עם עמיתו הישראלי בנימין נתניהו, ייפגש איתו מחר בלשכת ראש הממשלה וייוועד איתו בארוחת ערב עם בנות זוגם.

כפי שנחשף אתמול ב"ישראל היום", אורבן לא יבקר ברשות הפלשתינית אך בניגוד למדיניות האיחוד האירופי, יבקר ביום שישי בכותל המערבי - ביקור המופיע בלו"ז הרשמי שלו.

אורבן מותקף על ידי חוגי שמאל בישראל ובמערב כאנטישמי, אולם לידי "ישראל היום" הגיעו תוכני שני מסמכים המפרטים את הצעדים הפרו־ישראליים והפרו־יהודיים שלו מאז נכנס לתפקידו ב־2010.

המסמך הראשון נכתב במשרד החוץ ההונגרי והוא מונה פעולות של ממשלת הונגריה כלפי ישראל בפורומים בינלאומיים. על פי הרשימה, "באפריל 2015 הונגריה לא הצטרפה למכתב שיצא מטעם 16 מדינות האיחוד האירופי בסוגיית סימון מוצרים מיהודה ושומרון. בנובמבר 2015 ביקר בארץ שר החוץ פטר סיירטו והצהיר שהונגריה אינה תומכת בהנחיה זו. בדצמבר 2017 נמנעה הונגריה עם צ'כיה, פולין, רומניה וקרואטיה בהצעת הגינוי לארה"ב בעצרת האו"ם, בעקבות ההחלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל. במאי 2018 עלתה לדיון במועצת אירופה הצהרת גינוי בנושא ירושלים, אך בהתנגדות צ'כיה והונגריה ההצהרה ירדה מהפרק".

המסמך השני חובר בידי תומכי ישראל במפלגת "פידס", שמטעמה מכהן אורבן. כותרתו היא "צעדי ממשלת הונגריה למאבק באנטישמיות" ונאמר בו בין היתר כי "בחברה ההונגרית נשמעים ללא ספק קולות אנטישמיים, אך הם לא משקפים את רוב החברה. ראש הממשלה אורבן הדגיש כמה פעמים שיש לו אפס סובלנות לאנטישמיות". 16 עמודי המסמך מונים בין היתר את הפעולות הבאות: "שינויי חקיקה: הסכם פיצויים לניצולים החיים מחוץ להונגריה, שינויי סעיף בחוקה ההונגרית כך שגילויי אנטישמיות יוחרגו מחוץ לחופש הביטוי, הפיכת הכחשת השואה לפשע, מניעת הכניסה של הארגון האנטישמי 'המשמר ההונגרי' לפרלמנט, הגדלת קצבאות הפנסיה של ניצולי השואה ב־50 אחוזים, הקמת מוקד למעקב ואיתור גילויים אנטישמיים". המרכיב השני שמונה המסמך הוא "צעדי חינוך וזיכרון". אלה כוללים "מימון ממשלתי להקרנה בחינם של הסרט זוכה האוסקר 'הבן של שאול' (על אנשי הזונדרקומדנו באושוויץ), הקמת אנדרטאות לזכר הנספים בשואה, שיפוץ בתי עלמין יהודיים, הכנסת 'לימודי שואה' כחומר חובה בבתי הספר ותמיכה כספית ב'קרן אושוויץ־בירקנאו' לשימור המוזיאון במחנה ההשמדה".

המסמך מונה שורה ארוכה של צעדים לטיפוח החיים היהודיים בהונגריה, ובכלל זה הפעלה מחודשת של בתי הכנסת. נוסף על כך, הוא מצטט מאות התבטאויות של נציגי הממשל ההונגרי - מהנשיא, דרך ראש הממשלה, ראשי ערים ופקידים בכירים - נגד כל גילוי של אנטישמיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר