נקודה 105, כביש המערכת בין זרעית לשתולה שעל גבול הלבנון. 12 שנים חלפו מאז שנחטפו מהמקום הזה חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, ורק גלעד קטן לזכרם המוצב לצד הכביש נותר כעדות אילמת לנקודה שבה פרצה מלחמת לבנון השנייה.
תיעוד מחטיפת רגב וגולדווסר
גם במושב זרעית, נראה שדבר לא השתנה. "בתחילת שנות האלפיים, הממשלה החליטה לחזק את יישובי הגדר ונתנו לנו תמריצים שונים. בזכות התמריצים האלה הצלחנו להחזיר 35 בני משק למושב, אבל ההרחבה הנוספת שניסינו לקדם במקביל תקועה כבר 15 שנים", מסביר יו"ר ועד מושב זרעית וסגן ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, יוסי אדוני ומוסיף: "במקומות אחרים משווקים מגרשים במחירים זולים יותר. מי ישלם יותר כדי לבנות בזרעית את הבית שלו כשהוא יכול לקבל מחיר זול יותר במקומות מרוחקים יותר מהגבול? אנחנו נהנים מהשקט, אך הגנים והפעוטונים כאן נסגרו כי כבר אין לנו פה מספיק ילדים".
למרות שהגליל בכללותו ממשיך לסבול מהגירה שלילית, במהלך 12 השנים שחלפו מאז המלחמה חל הזינוק החד ביותר מאז קום המדינה במספר המתיישבים בקיבוצים ובמושבים הנמצאים בקו העימות הצפוני.
"מעל למחצית מהיישובים הכפריים בקו העימות הכפילו את עצמם. יש יותר בוני בתים בהרחבות ושוכרי דירות מאשר מספר התושבים הוותיקים. קרו כאן שני תהליכים מקבילים: תחילת פיתוח ההרחבות בקיבוצים ובמושבים ו–12 שנות השקט, הזמן הממושך ביותר שידע אי פעם גבול הלבנון. רואים את זה גם בהתבססות של עסקי תיירות לאורך יישובי הגדר", אומר ד"ר זאביק גרינברג מהמכללה האקדמית תל חי, המתמחה בפיתוח ההתיישבות הכפרית בפריפריה.
יוסי אדוני, יו"ר ועד מושב זרעית באנדרטה לזכרם אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל
זינוק במספר המתיישבים בקיבוצים ובמושבים בקו העימות .בניית הרחבה בקיבוץ מנרה // אייל מרגולין, ג'יני
אבל לא הכל וורוד: מבט מעמיק על הנתונים מגלה כי 64% מהמתיישבים החדשים הם מהגרים פנימיים: תושבים שעברו מערי הגליל לקיבוצים ולמושבים באזור. "זאת אוכלוסייה של משפרי דיור שעוברת מיישובים יותר חלשים ליישובים יותר חזקים", מציין ד"ר גרינברג.
חברת פארטו לייעוץ כלכלי ואסטרטגי והמכללה האקדמית תל חי, הכינו במיוחד לבקשת "ישראל היום" מסמך לבחינת השינויים החברתיים שחלו בצפון מאז מלחמת לבנון השנייה, שמציג תמונה מטרידה. במסמך, שכותרתו הינה "היחלשות הצפון מאז מלחמת לבנון השנייה", נכתב כי "מחוז הצפון, אשר היישובים בו נחשבים כבר שנים לבעלי פוטנציאל גבוה להתיישבות, מצוי בשנים האחרונות, ובפרט מאז מלחמת לבנון השנייה, בנחיתות ניכרת ביחס למרכז הארץ ואף לדרומה, בכל הקשור להיבטים חברתיים וכלכליים". בשורה התחתונה קובע המסמך כי דווקא בשנים האחרונות גדלו הפערים החברתיים בין הצפון למרכז הארץ ואפילו לדרומה. בנוסף, קובע המסמך כי התרחבות הפערים הללו "מובילים להגירה שלילית ההולכת וגדלה בשנים האחרונות". בשנים 2016-2006 עזבו את הצפון כ־15 אלף אנשים. אך אם הממוצע בין העוזבים למהגרים אליו עומד על כ־1500 תושבים בשנה, אז הנתונים העדכניים ביותר נותנים תקווה להאטה דרמטית של התופעה. בשנת 2016, ההגירה השלילית בכל הצפון עמדה על 200 תושבים בלבד.
פערים נרחבים
גם בתחום החינוך ישנם פערים בין אזורים. מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2016 שיעור הזכאים לבגרות בצפון אמנם גדל ביחס ל־2006, אבל הפער בין תלמידי הצפון לתלמידי מרכז הארץ הוכפל. אם בשנת 2006 הפער בשיעור הזכאים לבגרות בין תלמידי הצפון לתלמידי המרכז עמד על 5%, בשנת 2016 הפער הוכפל ל־10%.
פערים אלו באים לידי ביטוי גם באיכות התעסוקה וברמת ההכנסה. שיעור פערי ההכנסה אמנם לא השתנה במהלך השנים אבל הפער באחוז השכירים המשתכרים עד לשכר מינימום גדל בלא פחות מ־50%. מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היקף השכירים המשתכרים עד שכר מינימום בצפון, עומד היום בממוצע על 43%, כשהממוצע במרכז הארץ עומד על 33% בלבד.
"הפערים התרחבו בעשור האחרון כי ההשקעות הממשלתיות שהובטחו אחרי מלחמת לבנון השנייה התקיימו בעיקר בתחום בתחבורה ובכל התחומים האחרים הכספים פשוט התמסמסו והלכו לפעילות שוטפת ולא להשקעות אסטרטגיות ארוכות טווח",מסביר פרופ' דורון לביא, שותף בחברת פארטו ומרצה בחוג לכלכלה במכללה האקדמית תל חי, "אחת הבעיות המרכזיות היא שיש כאן הרבה מאוד רשויות מקומיות מפוצלות ומסוכסכות שבמקום להתאגד הן רבות על הפירורים ביניהן. הממשלה מחפשת הצלחות ולכן אנחנו רואים את ההשקעה המאסיבית הממשלתית בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים בדרום. הדבר הזה קורה הרבה בזכות ההתארגנות והאחדות בין ראשי הרשויות בדרום שסוחפת גם ארגונים פרטיים".
פערים בתעסוקה וברמת ההכנסה. חקלאי בכרם של קיבוץ יפתח // צילום: אייל מרגולין, ג'יני
פתיחת הפקולטה לרפואה בצפת ב־2011 והתכנית הממשלתית לפיתוח הצפון בתקציב של 15 מילארד שקלים שהחלה לרקום עור וגידים ב־2013, הצליחו לחבר בשעתו לראשונה את ראשי הרשויות בצפון. "12 מיליארד מתוכם הוקצו לפרויקטים תחבורתיים שחלקם תוכננו בלאו הכי כבר קודם לכן. אבל בתכנית הזאת יש כמה צעדים מחוללי שינוי כמו למשל הקמת אזורי תעשייה מרחביים והקמת שדה תעופה בינלאומי שני לישראל", אומר פרופ' לביא, "כרגע אף אחת מהתכניות האלו לא מבוצעת. כל שאר הכסף בתוכנית מיועד לתוספת לחינוך, לבריאות וכו', אבל זה לא מה שייצר את קפיצת המדרגה המיוחלת לצפון".
אריאל משעל, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ציין כי "במטרה לעודד הגירה חיובית ולמנוע הגירה שלילית, המשרד פועל לחיזוק הגליל בכל תחומי החיים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
