הרקע. שבעה שחקני נבחרת אנגליה הנוכחית בלבד היו בעולם הזה כשאנגליה הופיעה בחצי גמר הגביע העולמי בפעם האחרונה, ב־4 ביולי 1990.
דני רוז נולד יומיים קודם לכן, קייל ווקר היה בן חודש וארבעה ימים, ואת משבצת המבוגר שיכול לספר לילדים תופס אשלי יאנג, כמעט בן 6 כשגרמניה הדיחה את הנבחרת שלו. קרואטיה, לעומת זאת, בכלל לא היתה קיימת באותו יום - הרי את העצמאות שלה קיבלה רק כעבור שנה, ביוני 1991.
המפגש ביניהן הערב יגדיר דורות. זה של קרואטיה יכול להיות הראשון שמוליך את הנבחרת הקטנה והמוכשרת לגמר הגביע העולמי, זה הצעיר של אנגליה חולם להחזיר את התואר הביתה לראשונה מאז 1966. ההיסטוריה מונחת על השולחן, עכשיו צריך לחשוב איך לוקחים אותה.
אשלי יאנג. "זקן השבט" האנגלי. בן 31 בלבד // צילום: אי.פי.איי
הסגלים. לקרואטיה יש מדד אחד: הנבחרת של 1998 שנעצרה בחצי הגמר מול צרפת; היו לה כוכבים דוגמת דאבור שוקר, זבונימיר בובאן ורוברט פרוסינצקי, ובמדינה מסכימים שהדור החדש טוב יותר. כי הדור הזה מורכב מכוכבים בקבוצות הכי גדולות בעולם. לראיה, בנבחרת של זלטקו דאליץ' תשעה גביעי ליגת האלופות במצטבר, בעוד באנגליה רק אחד (גארי קייהיל).
הקרואטים גם מנוסים יותר - בסגל שלהם 11 שחקנים עם יותר מ־40 הופעות, אצל האנגלים יש רק ארבעה כאלה. שחקני המפתח - מודריץ', מנדז'וקיץ' וראקיטיץ' - משחקים יחד יותר מעשור, וזה עשוי להיות יתרון. מבחינת ניסיון ודרך, יש פה נבחרת אחת שנמצאת בשיאה מול אחרת שרק התחילה את המסע שלה לשם.
מודריץ' וראקיטיץ'. אל תתעסקו איתם // צילום: אי.פי.איי
הקישור. סלאבן ביליץ', שמכיר היטב את הכדורגל של שתי הנבחרות, הצביע על הקישור כחוליית המפתח. "אנגליה עדיין לא התמודדה מול קישור כמו של קרואטיה, ומי שישלוט במרכז המגרש ינצח", אמר מאמן ווסטהאם בעבר.
יכול להיות שביליץ' מפריז כדי להלל את מולדתו, אבל ברור שהיתרון של קרואטיה נמצא באמצע. מודריץ', ראקיטיץ', וגם ברוזוביץ' וקובאצ'יץ' שעשויים להשתלב בהמשך, מרכיבים את מה שנראית כמו חוליית הקישור החזקה בטורניר. זאת שעצרה את ארגנטינה, וזאת שהיתה משמעותית מאוד בניצחון על רוסיה ברבע הגמר.
על הנייר, קשה לראות איך האנגלים מתמודדים מול מודריץ' וראקיטיץ', ומספיק להיזכר בגמר ליגת האלופות בין ריאל מדריד לליברפול, שבו הקרואטי היה דומיננטי יותר מג'ורדן הנדרסון. "אנגליה צעירה ותוססת", סיכם ביליץ', "אבל קרואטיה מוכנה ובנויה טוב יותר".
מצבים נייחים. העניין הוא שאנגליה לא תלויה בקישור שלה כרגע. למען האמת, היא לא תלויה בדבר. 11 שערים היא כבשה עד כה, ורק שלושה כתוצאה ממשחק שוטף. שמונה מהשערים, הכי הרבה בטורניר, הגיעו ממצב נייח - וזה היתרון הגדול שיצר בחוכמה גארת' סאות'גייט.
עד רוסיה 2018, השער האחרון של האנגלים במצב נייח בטורניר גדול היה של מתיו אפסון ב־2010. זה היה עקב אכילס, בדיוק כמו דו־קרב הפנדלים. בעזרת העוזר אלן ראסל, שיטות מהאן.בי.אי ותרגול בלתי פוסק, האנגלים למדו להוציא את המקסימום מהכדור העומד. ומזה קרואטיה חייבת להישמר.
מגוואייר נוגח לרשת. מצבים נייחים עם שיטות מהאן.בי.אי // צילום: GettyImages
מאצ'־אפ. הרבה כוכבים יהיו הערב בלוז'ניקי, אבל הנתונים מראים שהקרב המרכזי יהיה בין שניים משניים. 44% מההתקפות של קרואטיה מתחילות מצד שמאל, אצל איבן פרישיץ', בעוד יצרן המצבים המרכזי אצל האנגלים הוא קירן טריפייר. הקו הזה, שמאל קרואטיה־ימין אנגליה, עשוי להיות משמעותי מאוד, אולי אפילו קריטי בדרך לגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו