הצעת חוק יסוד: הלאום, שגרמה אתמול לסערה, צפויה לעלות ביום שני לאישור סופי בוועדה המיוחדת ולאחר מכן במליאת הכנסת. גורם בכיר בליכוד אמר אתמול כי "לאישור הצעת החוק מובטח רוב בקריאה שנייה ושלישית. נעשה כל מאמץ לגייס רוב של יותר מ־61 ח"כים, למרות שאין חובה חוקית לכך".
הגורם אישר כי ייתכן ריכוך של נוסח סעיף 7ב' העומד בלב המחלוקת סביב החוק. מדובר בסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". סעיף זה ספג אתמול ביקורת חריפה מצד הנשיא ראובן ריבלין, וכן מצידם של היועמ"ש אביחי מנדלבליט והיועמ"ש לכנסת עו"ד איל ינון, שטענו כי הוא מכתים את החוק.
הנשיא ריבלין, במה שהגדיר כ"צעד חריג", שיגר מכתב חריף לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, שדנה בהצעת "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. במכתב, שנשלח גם לרה"מ וליו"ר הכנסת, כתב הנשיא כי "הסעיף בנוסח העומד בפניכם קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום. אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש נשק בידי אויבינו. האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה ולהדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע כעת מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחים, ללא חרדים, ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת היתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם".
לאחר מכתבו של הנשיא, הדיון בהצעת החוק בוועדה המיוחדת היה אתמול סוער מאוד. במהלך הדיון הציעו ראשי פורום "קהלת" לשנות את נוסח סעיף המריבה ולכתוב תחתיו כי "מדינת ישראל תפעל להקמתה ולביסוסה של התיישבות יהודית צפופה בשטחי ארץ ישראל הנתונים בשליטתה". יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), תומך בשינוי. מנגד, השר יריב לוין וכן חברי הכנסת של הבית היהודי מתנגדים לו, ומעדיפים את הנוסח המקורי. המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, אמר כי הנוסח החדש עשוי לעורר פחות התנגדות מהנוסח המקורי. מי שצפויים להחליט בסופו של דבר על הנוסח שיוצע יהיו השר לוין ורה"מ נתניהו.
בנוסף, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הציע לכתוב כי "מדינת ישראל תהא פתוחה ותעודד עלייה יהודית וקיבוץ גלויות ותשקוד על פיתוח התיישבות יהודית בארץ ישראל".
סערת הרוחות פרצה כבר בפתח הדיון בוועדה המיוחדת, שתמשיך בדיוניה גם היום. ח"כ אוחנה אמר כי "כשאני קורא את מכתב הנשיא אני לא יודע אם להאזין לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין, אם יש בכלל הבדל". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) צעקה: "תתבייש לך", ואילו ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) האשים את אוחנה שהוא לא מקיים את הדיון בצורה עניינית. מהדיון הורחקו הח"כים ציפי לבני (מחנ"צ), אלעזר שטרן ופנינה תמנו־שטה (יש עתיד). חברי כולנו ויהדות התורה נעדרו. המשנה ליועמ"ש נזרי, וכן היועמ"ש לכנסת עו"ד איל ינון, התנגדו לנוסח הסעיף שבמחלוקת.
ההחלטה להותיר את סעיף המריבה, הקובע כי יישובים קהילתיים יוכלו לשמור על צביונם, וכן התנגדותו של היועמ"ש לסעיף, נחשפה שלשום ב"ישראל היום". בעקבות הסערה סביב מכתב הנשיא אמר יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר, כי "טענת הנשיא אינה נכונה. הצעת חוק הלאום שיזמתי אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים''.
לדבריו, "טענת הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה. המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם למיטב ידיעתי עם 70 אלף תושבים, ששמה רהט. עוד הוקמו יישובים בדואיים כגון ביר הדאג' ונוספים, ללא אוכלוסייה יהודית. הצעת החוק לא עוסקת בערים, אלא בהתיישבות קהילתית שמטבעה היא התיישבות קטנה המשמרת מרקם מסוים. החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת חוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו