יין ותה ירוק יכולים לסייע למחלות עיכול

מחקר חדש של שירה שחם ניב, מהמעבדה של פרופ' אהוד גזית בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מצא אולי פיתרון למחלות מולדות במערכת העיכול שנמצא בתה ירוק.

לדבריה של שחם ניב, "מחלות עיכול מולדות הן מחלות גנטיות שבהן הגוף אינו מייצר אנזים מסוים. כתוצאה מכך מצטברים בגוף חומרים, שאותו אנזים אמור היה לפרק או להסב לחומרים אחרים שהגוף משתמש בהם. הצטברות כזאת ללא בקרה, עלולה להיות רעילה ולגרום לנזקים שונים".

"מחלות עיכול קשות מוכרות ככאלו היכולות להביא לעיכוב התפתחותי חמור ולפיגור שכלי. דוגמה אחת, נפוצה יחסית, היא מחלת ה-PKU, הגורמת להצטברות של החומר פנילאלנין בגוף. כדי להימנע מפגיעתה נדרשים חולי PKU, מיום לידתם, להקפיד על דיאטה מחמירה שאינה מכילה פנילאלנין. זוהי משימה קשה, כיוון שהפנילאלנין מצוי במוצרי מזון רבים, שרובנו צורכים באופן שוטף. היום, בהיעדר תרופה למחלה, הימנעות היא הדרך היחידה. אנחנו חיפשנו גישה חדשה, שתאפשר פיתוח תרופות למחלות מטבוליות מולדות", אומרת החוקרת.

ההתמקדות של החוקרים במחלת הPKU נובעת מכך שיש לה פוטנציאל כלכלי. לדברי שירה שחם ניב, "חשוב לציין כי על אף העובדה ש-PKU לכאורה נחשבת מחלה נדירה, שכיחותה עדיין גבוהה יחסית ומשתנה גאוגרפית. בישראל השכיחות עומדת על 1:13,000 ובטורקיה היא גבוה אף יותר ומגיעה ל-1:2,600. הדבר הופך אותה למחלה אטרקטיבית עבור חברות התרופות עקב הפוטנציאל המסחרי הטמון בה. עובדה מעניינת נוספת היא ששכיחותן הכוללת של מחלות העיכול המולדות מהווה חלק מרכזי מכלל המחלות הגנטיות אצל ילדים".

נפלאות היין והתה

המחקר הנוכחי מתבסס על שני מחקרים קודמים ממעבדתו של פרופ' גזית: במחקר הראשון הוכח כי החומר פנילאלנין מסוגל לעבור תהליך של הרכבה עצמית, וליצור מבנה הדומה למבנים הגורמים להרס תאים במוחם של חולי אלצהיימר, פרקינסון ומחלות נוספות.

במחקר השני נמצא כי גם חומרי אחרים שלא מתעכלים ומפורקים היטב עקב מחלות מולדות בתחום העיכול יכולים לעבור גם כן תהליכי הרכבה עצמית, וליצור מצבורים רעילים. שני המחקרים הובילו לשינוי תפיסה חדשני בעולם המחלות המטבוליות המולדות. קרי החוקרים כעת מתמקדים במציאת חומרים שימנעו את הפיכת החומרים שלא עוכלו לכאלו המזיקים להתפתחות הגוף.

"במחקר הנוכחי החלטנו לבדוק אם מולקולות המוכרות ממחקרים על אלצהיימר ומחלות נוספות, וידוע כי הן מעכבות ייצור מצבורים שפוגעים בגוף, יכולות לסייע גם כנגד המצבורים המאפיינים מחלות עיכול מולדות. קיווינו שמולקולות כאלה יוכלו להוות בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למחלות המטבוליות", מסבירה החוקרת.

החוקרים התמקדו בשתי מולקולות זמינות המעכבות ייצור של המבנים הרעילים בגוף: נוגד החמצון EGCG המצוי בתה ירוק, וחומצה טאנית המשמשת בתעשיית היין. שני החומרים נוסו על שלושה חומרים הקשורים לשלוש מחלות עיכול מולדות. התוצאות היו מבטיחות: גם החומצה הטאנית וגם ה-EGCG הראו יכולת לעצור את יצירת המבנים המסוכנים בגוף, וגם להפחית את רמת הרעילות שלהם. בהמשך נעזרו החוקרים בסימולציות חישוביות על מנת להבין לעומק את המנגנון הפעולה של המולקולות שנבדקו – זאת על מנת לאתר בעתיד מולקולות נוספות בעלות אופן פעולה דומה, כבסיס לפיתוח תרופות המשנות את מהלך המחלה.

"אנחנו נכנסים לעידן חדש בכל הנוגע להבנת תפקידם וחשיבותם של החומרים שלא מתעכלים היטב במחלות שונות, ביניהן מחלות מטבוליות, מחלות עצבים ניווניות ואף סרטן," מסכמת שירה שחם-ניב. "הכלים שאנחנו מפתחים היום הינם פורצי דרך, ויש להם פוטנציאל אדיר לעזור בעתיד למגוון רחב של חולים".

המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת חדש מבית נייצ'ר,Communications Chemistry.