"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כמו שפחה": האמא נמלטה, הילדים נשארו מאחור

מיטל עברה מסכת של התעללות שבסופו עזבה את בעלה ואת הכפר שבו חיו • את ילדיה היא נאלצת כעת לראות דרך בית המשפט: "הוא מספר שקרים, טוען שנטשתי את הילדים" • ראש ארגון יד לאחים: "קשרים כאלו נועדו להסתיים במפח נפש"

, עודכן
כפר בצפון // צילום: מישל דוט קום

אי אפשר לומר שלמיטל (שם בדוי) היו חיים קלים. היא הגיעה מבית קשה, נזרקה ממנו כבר בגיל צעיר, התגלגלה בפנימיות וישנה במשך שנה ברחוב. כשהייתה בת 22 הכירה בחור ערבי-ישראלי מעיר בצפון, שראה את מצבה העגום ושכר לה דירה. היא לא האמינה שזו תחילתו של סיוט.

"הייתי במצוקה והכרתי אותו. הוא הציע לי המון דברים והבטיח המון הבטחות", היא מספרת. הוא הגיע מדי פעם לדירה ותוך זמן קצר היא נכנסה להיריון. הוא הכריח אותה להפיל את העובר, אך בפעם השנייה שנכנסה להיריון היא סירבה לעשות זאת.

כשנודע לו על ההיריון הוא נעלם ולא הופיע גם ללידה. יומיים אחר כך, בזמן השחרור מבית החולים הוא הגיע עם בני משפחתו, רשם את עצמו כאבי התינוק ולקח את השנים לכפר שבו התגורר עם משפחתו. בתקופה זו הם גם נישאו בבית הדין השרעי. "הוא ניצל אותי – הכריח אותי להתאסלם כדי להתחתן איתו. בהתחלה ההורים לא ידעו את הקשר ביננו – הוא הסתיר את זה מכולם", היא טוענת.

לבני הזוג נולדו שני ילדים – בן ובת – כיום בני 8 ו-6, כשבמקביל מתעללת בה משפחתו של הגבר. "הם לא רצו אותי בגלל שאני יהודייה, הציקו לי והפעילו נגדי אלימות", מספרת מיטל. "עברתי סבל. התייחסו אלי כמו לשפחה. עברתי הרבה סבל מהמשפחה שלו".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

לבסוף נמאס לה. "הרגשתי שזה לא חיים – לחיות בכפר. אני יהודייה, לא ערבייה, והוא לקח אותי כמו השפחה שלו. פתחתי את כל הקלפים על השולחן ואמרתי שאני לא רוצה אותו יותר, לקחתי את הדברים שלי והלכתי.

אך כדי להימלט מהחיים הקשים נאלצה מיטל להשאיר מאחור את היקר לה מכל – שני ילדיה, מה שהוביל אותה לסאגה משפטית ארוכת שנים, בסיוע של ארגון "יד לאחים" בניסיון לקבל בחזרה את הילדים. "אם הייתי מכירה את הארגון לא הייתי יוצאת בלי הילדים. חשבתי אז רק איך לצאת. לא היה לי איפה לשים אותם – פחדתי שרשויות הרווחה ייקחו לי אותם".

בסך הכל הייתה מיטל שש שנים בכפר הערבי. מאז היא נישאה מחדש לבחור יהודי ונולדו לה שני ילדים – האחרון לפני חצי שנה בלבד. גם בעלה הקודם נשוי מחדש ולו ילד. "אני רואה את הילדים שלי פעם בשבוע למשך ארבע שעות, באמצעות בית המשפט. הוא לא מוכן שאראה אותם, מספר להם שזרקתי אותם ושאני לא רוצה אותם. מסיט אותם נגדי כי אני יהודייה, אומר להם שהם ערבים". מיטל מספרת שהם לא מדברים עברית והיא נאלצת לשוחח עמם בערבית.

השניים נמצאים בהליכים משפטיים בבית הדין השרעי בנוגע להסדרי הראייה, אך לטענת מיטל הוא משקר וכך מונע ממנה גישה לילדים. "הוא סיפר לבית המשפט שאני אלכוהוליסטית, שאני אמא לא טובה ושהרבצתי להם. שהוא גידל אותם ולא אני. בבית המשפט מאמינים לחלק מהדברים".

"המקרה המצער הזה הוא הוכחה נוספת לכישלון ידוע מראש של קשרים שכאלו", אמר הרב שמואל ליפשיץ מראשי יד לאחים. "נשות המחלקה להצלה מטמיעה בארגון משקיעות זמן רב במסירת הרצאות על הסכנה שבדבר בכל רחבי הארץ, מתוך מטרה להראות לדור הצעיר - מאלפי המקרים בהם אנו מטפלים - כי קשרים כאלו נועדו להסתיים במפח נפש. על הדור הצעיר להבין שמדובר במנטליות שונה – שבמסגרתה הבנות והנשים היהודיות סובלות מאלימות קשה ומתמשכת בטווח הזמן המידי ומניתוקן מילדיהן בטווח הארוך. בהזדמנות זו אנו קוראים שוב לכל מי שמכיר בנות יהודיות הנמצאות במצוקה דומה, לפנות אלינו והעובדות הסוציאליות שלנו ידעו לתת את הטיפול הטוב ביותר עבורן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר