שינוי גישה: חרדים לא עושים ספורט?

צעירים שצפו במשחקי המונדיאל באדיקות, וקבוצות נשים שרצות יחד • ההתנגדות העיקשת במגזר לספורט לפני עשרות שנים הפכה עם הזמן לתמיכה גורפת • אבל עדיין מדובר באחוזים בודדים

צילום: AFP

"ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל, לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני. שישחקו הנערים לחזק כוחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליית שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהילים..."

פסקה זו, שנכתבה על ידי הרב הראשי לשעבר אברהם יצחק הכהן קוק, עוררה את אחד מגלי ההתנגדות הגדולים והחריפים נגדו מצד החרדים והקיצוניים שבהם. הוא אומנם התכוון לעיסוק בספורט במקרה של הגנה על המולדת ופיתוח הגוף, אבל השימוש בביטויים כמו קודש, ספר תהילים והשוואה לרוחניות ודוד המלך גרמה להם לראות בזה חילול הקודש, לתקוף אותו בצורה נוקבת ולא רק באמצעות דיבורים אלא גם באופן פיזי.  

"תראו מה שרוצה האיש הזה (הרב קוק) לעשות מירושלים! להדריך תינוקות של בית רבן, אשר בשבילם העולם קיים, בשחוק כדורגל, בצהלת החיים", כתבו בציניות באחד הכרוזים שפורסמו אז. במודעה בעיתון הם טענו שכל הצרות והבעיות הינם בשל הדעות הללו של הרב. "אנו מוצאים משום כך חובה להביע את תימהוננו ברבים, ולתת לדברים את הפרסום האפשרי, למען ידע העולם החרדי בשלמי הרעה הזאת, מיהו האחראי העיקרי, ומה היא הסיבה הראשונה לכל סבל הנפש ויסורי הנשמה שירושלים סובלת בשנים האחרונות". כתבו. עוד כינו את "עבודת ההתעמלות" כלשונם "פריצות והפקרות" וכן הכנסת "התרבות היוונית". 

שנים ארוכות עברו ונדמה כי ההתנגדות התקיפה הזו כמעט ונעלמה. אומנם, כמעט ולא תראו חרדים שעוסקים בספורט מקצועי, אך אין ספק שהמגמה השתנתה. כך לדוגמה, במרתון ירושלים שהתרחש בשנה שעברה זכתה אם לחמישה במקום הראשון. אפשר לומר שהציבור החרדי מתחיל לעשות ספורט - באופן עצמאי וגם בקבוצות. מדובר על ענפים שונים כמו ריצה, כדורגל וכושר. אומנם, במונדיאל לא תראו עדיין חרדים, בהתחשב בעובדה שנבחרת ישראל לא מגיעה אפילו קרוב לתחרות, אך יחד עם זאת אין ספק שישנו שינוי שמתחולל בשטח. במקביל, בקיוסקים באזורים חרדים ניתן לראות לא מעט צעירים שצפו בקיץ האחרון בכל משחק באדיקות.

ההתנגדות נעלמה (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: מרים אלסטר

בשנים האחרונות ניתן לראות חרדים בחדרי הכושר, אולם למרות זאת יש לומר שהאחוזים עדיין בודדים. לא מדובר בבילוי, והם לא משקיעים שם את עיקר זמנם, אך נראה שגם במגזר השמרני הבינו שמדובר בצורך חיוני, בדיוק כמו אוכל. כשהגוף בריא אפשר גם ללמוד טוב, וגם גדולי הרבנים הביעו תמיכה בנושא. אדמו"רים ורבנים שונים מבצעים הליכות, ומסופר שהרב עובדיה יוסף היה רוכב על אופני כושר והליכון כל יום. 

שרה איצקוביץ', אם לארבעה פתחה קבוצת ריצה בגן סאקר בירושלים. "בהתחלה לא הייתה הרבה היענות. אבל עם הזמן הצטרפו עוד בנות. היום אנחנו בין עשרה ל-15 בנות ולפעמים יותר. אנחנו רצות פעם או פעמיים בשבוע למשך שעה וחצי. כל אחת בהתאם לרמה ולקצב שלה. מבחינת הלבוש אנחנו מקפידות על כללי הצניעות", היא מציינת. 

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

"מבחינתנו, מדובר בצורך כפול -  גם יציאה מהעומס ומהשגרה אל המרחבים והאוויר וגם תחושה של ביחד. מדובר בבילוי שעוזר לנו לשמור על כושר, ליהנות ולחות חיי חברה ביחד בצורה מקסימאלית ונוחה. אין ספק שזה תורם לנו בצורה של ההרגשה וגם של המקום שבו אנחנו מרגישות את הספורט כצורך בסיסי".

"כל אחת מהמשתתפות מגיעה לעיסוק בספורט מהמקום האישי שלה: מצב נפשי, דיאטה, עיסוק כתחביב, דימוי עצמי ועוד. לצד הריצה שחרדיות עושות גם בתחום של חדרי הכושר יש שינוי. אני יודעת שהיום יש שעות נפרדות לנשים ותוכניות מיוחדות לציבור החרדי שמועברות ע"י נשים ובעיקר לנשים מתוך הבנה שזה חשוב ונצרך לציבור הזה", מציינת איצקוביץ'. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר