"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
החרדים מתנגדים פומבית לחוק אך מרוצים ממנו מאוד
החוק לא יחשיב רק חב"דניקים וחרד"לניקים כחרדים שהתגייסו, אלא אפילו כאלה שיצאו בשאלה • לכן, לא מדובר בחוק הגיוס אלא בחוק הפטור מגיוס • שוויון בין חרדים לחילונים לא יהיה • פרשנות
ישיבה משותפת לסיעות החרדיות של ש"ס ויהדות התורה | צילום: דודי ועקנין

החרדים מתנגדים פומבית לחוק אך מרוצים ממנו מאוד

החוק לא יחשיב רק חב"דניקים וחרד"לניקים כחרדים שהתגייסו, אלא אפילו כאלה שיצאו בשאלה • לכן, לא מדובר בחוק הגיוס אלא בחוק הפטור מגיוס • שוויון בין חרדים לחילונים לא יהיה • פרשנות

יהודה שלזינגר
, עודכן

בעמוד ארבע שלתקציר חוק הגיוסמופיע תמצית הבלוף. נקבע שתחת ההגדרה 'חרדי' יכללו "צעירים אשר התחנכו בציבור החרדי ופרשו מאורח חיים זה במהלך הגילאים 18-14". כלומר שאת 5000-3500 המקומות המיועדים לחרדים בצבא בשנים הבאות לא רק ימלאו חב"דניקים, חרד"ליניקים (חרדים לאומיים- אנשי ציונות דתית שמשרתים בגדודים חרדיים) 'חוצניקים' (חרדים מחו"ל) אלא אפילו חרדים שיצאו בשאלה (בין 3-2 אלף בשנה) ייספרו לצורך גיוס.

החרדים אולי מתנגדים פומבית לחוק אבל הם מרוצים מאד. עד כדי כך שיו"ר מרצ זנדברג העידה שהחרדים ניסו לשכנע אותה להצביע בעדו. עוד הרבה לפני סנקציות פליליות או כלכליות אפשר לומר זאת בקול חד וברור - אף בחור חרדי שלומד בישיבהלא יגויס לצה"ל.

לא מדובר בחוק הגיוס אלא בחוק הפטור מגיוס. שוויון בין חילונים לחרדים או אפילו בין דתיים לחרדים לא יהיה. אפשר להתעקש ולחזור לבג"ץ, אם כי הפעם הוא יתקשה לפסול את החוק שניסחו אנשי משרד הביטחון ולא הפוליטיקאים. ואפשר להתחיל לחשוב על סדר חדש של חיים משותפים.

אם משאירים את הפוליטקלי-קורקט בחוץ, בכלל לא בטוח שאנחנו רוצים שיוויון מלא. האם החילונים באמת רוצים לראות את כל החרדים מתגייסים לצבא? כשבאו 200 חב"דניקים לשעתיים לכיכר רבין הם גרמו לבהלה והפגנות. הם באמת רוצים אותם כחברים לאוהל?

והנה סוד שידוע לרוב החרדים – הם לא רוצים באמת רוצים לכפות את הדת על אף אחד. הם אולי מתפללים לכך שלא יהיו חילולי שבת, אבל ליצמן כבר ברח מאחריות מיניסטריאלית בגלל עבודות ברכבת בשבת. דרעי כבר הצהיר כי החילונים צריכים להחליט בעצמם איזה שבת הם רוצים. בבתי הספר החילונים מזועזעים מלימודי "שמע ישראל", אצל החרדים נבהלים מאנגלית ומתמטיקה. אין סימטריה בין חילונים וחרדים.

סוגיית השיוויון בנטל הצבאי צריכה לצאת מהדיונים בכנסת ובתי המשפט ולחזור אל בתי הספר. אל השיעורים על כוח צביקה וההסתערות של אביגדור קהלני. אל התמונות של יוני נתניהו ורועי קליין על הקירות. אחרי חוק הגיוס צריך לשבת ולדבר על סדר יום חדש בחיים המשותפים בישראל 2018. פה יש עוד הרבה עבודה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...