אתמול, 30 ביוני לפני 20 שנים, היתה קרואטיה בסיטואציה הזאת בפעם הראשונה והאחרונה, עד היום כמובן. אז, בגביע העולמי הראשון שבו השתתפה כמדינה עצמאית, פגשה הנבחרת של מירוסלב בלאז'ביץ' את רומניה בשמינית הגמר.
היה זה קרב בין הנבחרת הרומנית של האג'י ופופסקו, שהגיעה לרבע הגמר בארה"ב ארבע שנים קודם, לבין חבורה קרואטית שצלחה בית עם ארגנטינה, יפן וג'מייקה, וחלמה לעשות אותו הדבר. המשחק היה צמוד - מעט מצבים וכמה הדיפות גדולות של השוער הרומני בוגדאן סטילאה. בסופו של דבר, טעות אחת של השופט הארגנטיני הכריעה את הכף. פנדל, שבעולם של ה־VAR לא היה מאושר בשום צורה, איפשר לדאבור שוקר לקבוע 0:1, ששלח את הקרואטים לרבע הגמר, שם הם סיפקו הצגה בלתי נשכחת ב־0:3 על גרמניה.
את הריצה המדהימה קטעו ליליאן טוראם והאלופה הנכנסת, צרפת, בחצי הגמר - הפסד שלא פגם כהוא זה בהישג המפתיע של מי שזכו לכינוי "דור הזהב של נבחרת קרואטיה".
שחקני הנבחרת הנוכחית מכירים את ההיסטוריה בעל פה. "גדלנו על הנבחרת של 1998, הם הראו לכל אחד מאיתנו את הדרך", סיפר בסוף השבוע איבן ראקיטיץ', שהוסיף באותה נשימה: "אבל בשלב הזה, אני חושב שכדאי לנו לשכוח מהם". השלב המדובר הוא שוב שמינית הגמר. מאז אותו דור זהב של סוף המילניום קרואטיה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים, וכעת היא חזרה ל־16 האחרונות אחרי שסיימה את הבית המוקדם במאזן מושלם, שכלל 0:3 על אלופת עולם לשעבר. הנה הישג שגם הנבחרת של 2018 יכולה להתגאות בו.
ההצגה מול ארגנטינה היתה מרשימה בהחלט, אבל הנבחרת של זלאטקו דאליץ' רוצה יותר. הרבה יותר. "באנו להראות לעולם כמה אנחנו טובים", סיכם ראקיטיץ', "להילחם למען המדינה ולנסות לגרום לכך שעוד 20 שנים ידברו גם עלינו".
הקרואטים מתאמנים לקראת דנמרק // צילום: רויטרס
לנבחרת של 1998 יש את כל הכלים להיות קוף על גבה של זו הנוכחית, אבל השחקנים ודאליץ' מנערים את החיה הזאת מעליהם. במקום זה, הם הופכים אותה למדד שממנו צומחות האמונה והציפיות. "אנחנו יכולים לעשות בדיוק כמוה ואפילו יותר", הכריז המאמן במסיבת העיתונאים. דז'אן לוברן היה ברור יותר ואמר: "תסתכלו על הסגלים של שתי הנבחרות ותראו שלנו יש סגל הרבה יותר טוב. זה לא אומר כלום כמובן, אבל אנחנו מאמינים שאפשר להגיע הכי רחוק בטורניר".
וזה העניין עם קרואטיה הנוכחית. להבדיל מהתמימות של 1998, פה יש ביטחון בשפע. הקרואטים רואים את היכולת של ה"גדולות", את הסגל שלהם ואת המסלול שמתחיל הערב עם דנמרק, ממשיך אולי עם ספרד המגמגמת ויכול להמשיך בחצי הגמר עם אנגליה במקרה הרע (שזה טוב) - והם מאמינים. פרשת ניקולה קאליניץ', שנזרק מהמחנה בשל סירוב להיכנס כמחליף, נשכחה. כך גם פרשת השחיתות שהפילה את זדרבקו מאמיץ', האיש החזק בכדורגל הקרואטי המקושר למודריץ' ולוברן. על המגרש ומחוצה לו, קרואטיה מגיעה לשלב הנוקאאוט בצורה מושלמת.
אם עד עכשיו לא היה ברור, אז נבהיר: קרואטיה רוצה גמר, לא פחות. במפגש עם שחקניה לאחר הניצחון על ארגנטינה ניכר היה שהם לא מסתנוורים מההישג ורואים בו בסך הכל צעד קטן בדך למטרה הגדולה. סימה ורסילקו אמר אחריו ל"ישראל היום": "אנחנו מרגישים שאנחנו בין הנבחרות החזקות פה. אין לנו ספק שאפשר ללכת עד הסוף".
עם הביטחון הזה ושמות כמו שוקר, בובאן ופרוסינצ'קי בפינה האחורית של הראש, קרואטיה תעלה הערב למפגש מול דנמרק. אירועי העבר בתוספת המציאות העכשווית גורמים להם להאמין שבעוד שבועיים פלוס מינוס, יהיה דור זהב חדש לקרואטים. הוא יורכב ממודריץ', ראקיטיץ', מנדז'וקיץ' ופרישיץ', שעכשיו רק צריכים להפוך את הציפייה למעשים.
