היום פעמוני בית הספר יחתמו את שנת הלימודים ויוציאו לחופשי מאות אלפי תלמידים. הצלצול הזה יהיה גם האות המסורתי לביקורת על מערכת החינוך מחוץ ומבפנים. אבל עם כל הכבוד לשיח על תנאי המורים והכשרתם, תחומי הלימוד ואופיים, מקצועות מדעיים מול הומניים וכל שאר המחלוקות, אלו, לטעמי, רק זוטות.
בבסיס מערכת החינוך עומד מכשול משמעותי שמפריד בין פוטנציאל והצלחה: היא "טיפשה". היא אנציקלופדיית אביב בעולם של גוגל, היא טלפון מקשים בעולם של טאץ', היא חוברת צביעה בעולם של פוטושופ, היא כיתה עם 35 נפשות בעולם של פייסבוק, היא "סליחה איך אני מגיע מפה לבאר שבע?" בעולם של ווייז, ואפשר כמובן להמשיך אבל ודאי הבנתם את המסר - העולם נהיה חכם ובית הספר נשאר מטומטם.
למה? כי אתם, הורים ומורים, מתעקשים שלא להכניס אליו סמארטפונים. בעיניכם, הדבר הרע הזה שכל כך מושך את הילדים, מסיח את דעתם ומשבש את היכולות החברתיות שלהם. אתם משוכנעים שלמידה תתאפשר רק בניתוק מהרשתות החברתיות והאפליקציות והמשחקים, אתם חושבים שצריך או אפשר לעצור את האנושות בשער בית הספר ולמשך כמה שעות להחזיר את הילדים לשנים שבהן אתם הייתם תלמידים. ואתם טועים.
באופן אבסורדי, מהפכת המידע שינתה את כל אורחות חיינו מלבד אחת - האופן שבו אנו מלמדים. הרי לילדים האלה יש את כל השכל שבעולם בכף ידם, ואתם לא מרשים להם להוציא את זה מהתיק בשיעורים. השתגעתם?!
ישראל יכולה וצריכה להיות הראשונה שתהפוך את מערכת החינוך שלה ל"חכמה", כזו שמשתמשת בעולם החדש כדי ללמוד עליו ולא מתנתקת ממנו למטרה זו. אם נניח שאין בינינו מחלוקת על התמורות האדירות שניתן להפיק משימוש ביכולות של הסמארטפונים לצורכי למידה, נישאר רק עם המשמעויות החברתיות והמומחים שטוענים שזה מבודד נורא.
אתם יודעים מה? בית הספר הוא לא מקום כזה נעים במובן החברתי גם ככה, רובנו עברנו חרם אחד לפחות ולא מעט השפלות. אולי ב"כיתה" שילד יוכל לבחור בה את החברים שלו יהיה לו יותר טוב? למה שלא נשתמש במרחב הציבורי החדש שהילד חי בו גם ככה? אזור שבו הוא מצא את עצמו שם הוא מרגיש בנוח? קבוצה בפייסבוק? בוואטסאפ? באני לא יודעת מה.
אני מבינה שזה מוזר, אני גם מבינה את הצורך להתרפק על השנים שבהן היינו משחקים יחד קלאס וגוגואים, אבל זה כמו להתעצב שמאז שיש מים בברזים כבר לא נהנים מזמן איכות ליד הבאר. די כבר!
הדורות שנוצרים חכמים וסקרנים יותר, הם רוצים יותר מידע, הם רוצים לבחור אותו בעצמם והם רוצים אותו מהר. הם יוצרים קשרים חברתיים מסוג אחר, חדש ושונה משלכם. לעצור אותם ולנסות להשיב את הגלגל לאחור זה ההפך מלקדם. עלינו להדביק את הפער ולרוץ איתם בשבילים שלהם. שלא ירוצו לבד, בשירותי בית הספר, בהיחבא.
חופש שמח.