הזירה הלשונית: עילאיים, עלובים וחובבי קרוזים

צילום: אילן גטניו // קרוז

"צייצנים ומפגינים לא מזיזים לי את קצה הציפורן", אמר היועץ המשפטי בהתבטאות המעידה על סערת נפש והצטברות כעס רב במהלך שתיקתו הארוכה.

מנדלבליט השתמש כאן בגרסה לא נפוצה במיוחד של משפחת "לא מזיז לי". בדרך כלל השימוש בביטוי מתייחס לאיברי קצה אחרים, קטנים בהיקפם. הנפוץ בהם הוא "לא הזיז לו את קצה הפופיק", פופולרי בטוקבקים המתרעמים על אדישות הפוליטיקאים. ביטוי מתחת לחגורה: "לא הזיז לו ביצה", ואפילו "לא הזיז לו חצי ביצה". אורי הייטנר מוסיף ומצטט את המשפט המלא של רבין על המאבק של תושבי הגולן: "הם יכולים להמשיך להסתובב כמו פרופלורים. הם לא מזיזים לי את קצה הקרסול". מכל אלה התגלגל הביטוי המקוצר, "זה לא מזיז לי". נקודה.

לצד חבורת 'לא מזיז לי" משמשת בתפקיד גם חבורת "לא שָׂם". אתניקס שרים ב"איך אפשר לשיר על אהבה": "מחאות עוברות בשקט, אף אחד לא שם קצוץ". דן בן אמוץ כתב את הספר "לא שם זין", ביטוי המשמש באותה משמעות לצד היפוכו, "שם זין". הגששים שרים בשירו של קובי לוריא "סלסלה": "הלא ממילא איש עליך לא שם". ביטוי שיצא מהמחזור הוא 'לא שם דֶם'. המקור באנגלית: I don't give a damn, כלומר, אני מזלזל בך עד כדי כך שלא אבזבז עליך אפילו קללה (damn).

הגרסה הפחות נפוצה ממשפחת "לא מזיז לי". מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

כל מה שרצית לדעת על הקרוז

עונת הנופש מתקרבת, והישראלים ממלאים לא רק אתרי נופש ברחבי העולם, אלא גם את ספינות הענק שהגדולות בהן מגיעות ל-5,000 נוסעים, המשייטות בימים ובאוקיינוסים ומציעות מזון בשפע, בידור, טיולים בנמלים שונים, ועם זאת אין צורך למכור עבור טיול שכזה את הבית או לשבור תכנית חיסכון.

יעקב מאור, שהיה בעברו כותב נאומים מוביל לראשי ממשלות, חובב את צורת הנופש הזו, ועתה כתב לתועלת הנופשים וסוכני התיירות את "המילון לקרוזינית", אנגלי-עברי, ובו כל מה שרצית לדעת על עולמן של אוניות התענוגות.

לצד שמות של אוניות, חברות וחבילות נופש מתאר המילון את ההווי המיוחד של הקרוז, שעדיין לא זכה לחלופה עברית הולמת. ולהלן כמה טעימות.

א-לה קרטוש. מעולה. מצוין. בז'רגון הפנימי של צוות האוניה.

באבאלו. נוסע טיפש בז'רגון הפנימי של צוות האוניה. מילה בפיליפינית.

ברבדוס. אי מקסים בדרום הקריביים שמהווה יעד לקרוזים, וכן מילת סלנג של סוכני נסיעות ניו יורקים לתאר קרוז שעל סיפונו יש יהודים חרדים רבים, ולמענם מקצים מטבח כשר ובית כנסת. קיצור של "בא הרבה דוס".

בריג. תא מעצר שבו מחזיקים נוסעים מתפרעים, עד להורדתם מהאוניה בעגינה בנמל הבא.

הפלגה לשום מקום. הפלגה ללא יעד, שבה מבלים יומיים שלושה על האוניה עד שובה נמל המוצא.

התכווצות אוקיאנית. אנגלית: Ocean Air Shrinkage, או בראשי תיבות OAS. המונח מתייחס לתופעת התכווצות הבגדים באוויר האוקיאנוס. הכוונה היא לכך שכל הנוסעים משמינים קצת בקרוז בזכות שפע המאכלים הטעימים, והבגדים הרגילים כבר לא עולים עליהם, משמע, הם "התכווצו".

ימי ים. ימים שבהם אין עוגנים בנמל כלשהו, נועדים לנופש ובידור באוניה. אופייניים לקרוס החוצה את האוקיאנוס.

לה גֶה-גֶה. איחור גדול, בז'רגון של צוות האוניה.

ברבדוס! // צילום: אנצ׳ו גוש-ג׳יני

מאמאגיוֹ. איש צוות תחמן שבזמן עבודתו אינו מבצע את תפקידו כראוי אלא שותה עם הנוסעים ומעשן. המקור פיליפיני. גם: מאמאברוקו, אידיוט. מאמאטיקה – חתיכה.

נסיעת בתולין. הפלגה ראשונה של אוניה לאחר השקתה. במקרים רבים זו הפלגת כיף לסוכני נסיעות ולעיתונאי תיירות. אנגלית: Maiden voyage. גם 'טיול הכתרה'.

פוֹש. הצד של האוניה שפונה אל השמש ואל הנוף הטוב יותר. אנגלית: Posh.

פי"ט. נוסע עצמאי שאינו חלק מקבוצה מאורגנת. ראשי תיבות באנגלית: Freely Independent Traveler.

פרומנאדה. טיילת האוניה. סיפון ארוך שמקיף את האוניה ומיועד לצעידה וריצה.

פרוּ-פרוּ. סוגי קוקטייל שמוגשים על הסיפון למי שאינם מורגלים בשתיית אלכוהול. ניכרים בצבעוניות של המשקאות ובקישוטים כמו מטרייה או דובדבן.

קו האורך 95. קו אורך דמיוני באוקיאנוס הפסיפי המפריד בין יממות. כאשר מפליגים מאמריקה לאוסטרליה אנו "מפסידים" יממה, וכששטים בכיוון ההפוך "מרוויחים" עוד יום לחיים. אנגלית: International datelineI-95.

קוד כחול. התראה לצוות על מקרה חירום רפואי. גם 'קוד ירוק' (קלקולי קיבה), קוד אדום (מחלה מידבקת), ועוד.

קוּלוּ. כינוי של הצוות לנוסע בטלן ושמן. "עכוז גדול" בספרדית. גם 'גורדו'.

שעטה. התנפלות הנוסעים על הדלתות הנפתחות של חדר האוכל. אנגלית: stampede.

מי בא לנסיעת בתולין לשום מקום? // צילום: אילן גטניו

השפה העברית מתעבת מתנשאים

רותי בית אור כותבת: "אני נתקלת מדי פעם בשימוש במילה 'עילאי' לא במובן המוכר לי (נשגב, מרומם), אלא בהקשר שאיני מורגלת בו (הקשר שלילי). להלן שני ציטוטים: ״הנה הסבר (עילאי ומתנשא) קצר״; ״יש דיון ביני לבין מישהי מתנשאת ועילאית״. אציין שנתקלתי בזה רק בכתיבה נשית, באתר ״סלונה״, ובפוסטים של נשים. אני תוהה האם אני מנותקת מהעגה העכשווית, ויש כאן סוג של עיוות מכוון - מין הפוך על הפוך (בדומה ל״חבל על הזמן״), או שזה עוד אפיון של הבורות הפושה במקומותינו?".

'עילאי' נוסף לגלריית המתנשאים הישראלית. מקורה בעמוד אינטרנט "אנשים עילאיים ומתנשאים", שעליו נכתב בטור משנת 2013. סוגיית ההתנשאות מטרידה את הישראלים, ונחשבת (בצדק, לטעמי) כתכונה בזויה. התואר 'מתנשא' וכן 'להתנשא' התגלגלו מן התנ"ך. 'התנשא' פירושו בתנ"ך התרומם, הגביה את קומתו, כגון בברכת בלעם: "הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (במדבר כג 24). בעברית החדשה 'התנשא' זוכה למשמעות אירונית-ביקורתית: אדם המגביה עצמו מעל האחרים בזכות מוצאו, השכלתו או מעמדו. לשימוש הזה בסיס בסיפור מקראי אחר: "וַאֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: אֲנִי אֶמְלֹךְ" (מלכים א א 5). רש"י מפרש: מתנשא – מתפאר.

המתנשאים למיניהם זוכים בסלנג הישראלי למגוון גרסאות וסיווגים.

מתנשא המדבר במילים גבוהות ללא כיסוי: נאד נפוח. בלון. פלצן. אוויר חם. חכמולוג. רעש וצלצולים. עושה רוח. אובר-חוכם. דאווינר.

מתנשא המבליט את מעמדו וייחוסו: סנוב. מוישה גרויס. שׁוּפוּנִי. שׁוּפוּנִי יָא נָאס. שואוּ אוף. נֵיים דרופינג.

מתנשא, גרסת החרדים: בעל גאוָוניק.

מתנשא, גרסת מירי רגב: קפוץ תחת.

מתנשא, גרסת המאה ה-21: עף על עצמו, עף על אחרים, חש את עצמו.

ובאשר ל'עילאי', השימוש במילה במשמעות 'מתנשא' אכן ייחודי ועדיין לא פרץ לשפה הכללית. 'עילאי' היא מילה ארמית-תלמודית ופירושה עליון, גבוה. בעברית החדשה היא שודרגה למשמעות נשגב ונאצל. השימוש המצוטט נועד לתקוע סיכה בבלון.

מחדשת השפה הלא מתנשאת. מירי רגב // צילום: גדעון מרקוביץ

הבחור העלוב

ומגג העולם לתחתיתו. צבי פיש כותב: "במקצועי אני מורה דרך. חזרתי מטיול בהרי האטלס שבמרוקו. במתחם הצדיק רבי חיים בן דיוואן נתקלתי בשתי מצבות סמוכות. הראשונה של ״הנבון והחשוב״, והסמוכה של ״הבחור העלוב״. מדוע ״הבחור העלוב״? האם זה במובן צניעות?

'עלוב' היא מילה תלמודית המתייחסת לאדם מסכן ואומלל. עלוב – מי שעלבו בו, מי שהשפילו אותו, מי שלא זכה לכבוד בחייו. בשימוש במילה 'עלוב' מצבה באים לידי ביטוי אמפתיה ורחמים לאדם הקבור. הניגון המלעיג בשימוש ב'עלוב' היום מתייחס בעיקר למצבים או אירועים, ופחות לבני אדם.

ממתי יש לנו גננות

ציפי שחורי-רובין חיברה יחד עם צביה ולדן את הספר "לא מבטן אלא מגן" העוסק בתרומת גן הילדים והגננות להתחדשות העברית כשפת אם. שחורי-רובין שופכת אור על השימוש במילה 'גננת' שנידון בטור הקודם: "כתבתָ כי בעיתונות העברית מתחילה המילה 'גננת' להופיע החל מהעשור השני של המאה העשרים (1910), ואכן לא מצאתי מילה זו לפני כן בעיתונות, אך במסמכים שונים המילה מופיעה כבר בעשור הראשון. כמה דוגמאות.

הגננת רבקה הורוויץ מראשון לציון פנתה ביום ג' שבט תרס"ח (6.1.1908) במכתב לוועד הלשון, שבו ביקשה לקבוע שמות עבריים למונחים הלועזיים שהיו בשימוש היומיומי בגן הילדים של אותם ימים: "הנני מרשה לעצמי לפנות אליכם בשאלה על דבר המילים הכתובות הלאה שצריכה אני להשתמש בהן יומיום בעבודתי בגן הילדים ואשר בהרבה מהן יש ערבוביה רבה. כמעט לכל גננת יש שמות אחרים לדברים האלה, ומהראוי כי ועד הלשון יקבע שם אחד, וכי תהיה לכולנו שפה אחת.

מכתב אל מרכז אגודת המורים בארץ ישראל מאת מ' אוסישקין, ראש הוועד האודיסאי ליישוב ארץ ישראל, א' כסלו תר"ע (1909): "אוסישקין מדַוֵוח: "מילאה האסיפה הכללית את ידי הוועד שלנו לייסד ולהחזיק בא"י סמינריון להכנת מורות בשביל גני ילדים. בהתאמה להחלטה זו הציע הועד בשעתו לכם ולמועצה הפלשתינאית לדון, בתוך שאר סעיפי התקציב לעניני החינוך, גם על פתיחת סמינריון לגננות".

כידוע, כותבת שחורי-רובין, זכות ראשונות שמורה לאסתר שפירא, גננת וגננת-מאמנת עברייה ראשונה בארץ ישראל, שנשאה אף בפועל את התואר הרשמי של "גננת", כדברי דוד יודילוביץ: "ואסתר שבה מירושלים מוכתרה בכתר 'גננת'.

המסע המופלא לארץ המילים: ההצגה

בשנת 2011 יצא אור ספר הילדים הראשון שלי, "המסע המופלא לארץ המילים". הספר זכה לתפוצה רחבה והוא זיכה אותי בפרס רמת גן לספרות ילדים ונוער.

בשבוע הבא יעלה בתאטרון מדיטק, תאטרון מוביל לילדים ונוער, הצגה בעקבות הספר. את הספר עיבד להצגה וביים המנהל האומנותי של המדיטק, נעם שמואל, והיא נועדת לילדים מגיל חמש ומעלה. הצגות הבכורה יתקיימו ביום שבת, 7.7.18 בשעה 1030, וביום ראשון, 15.7.18, בשעה 1730. בהמשך תצא ההצגה להופעות במוסדות חינוך.