מעצמת חדשנות: כיצד הפכה ישראל ל"סטארט-אפ ניישן"?

זכיית מפתחי השיטה לגילוי מנהרות בפרס ביטחון ישראל, הביאה אותנו לברר מה עומד מאחורי ההיקף יוצא הדופן של תופעת החדשנות, שהפכה את המדינה למעצמה טכנולוגית • על פי המומחים, יתכן ששורש ההצלחה טמון דווקא בצרות שחווה העם היהודי: גלות, מלחמות ומחסור במשאבים

כיפת ברזל, מובילאיי, ורחפן ישראלי

כפי שפורסם אתמול (שלישי), מפתחי השיטה לגילוי מנהרות זכו בפרס ביטחון ישראל, הפרס היוקרתי והנחשב של משרד הביטחון.

שיטת גילוי המנהרות מצטרפת לפיתוח מערכת כיפת ברזל, אשר ידועה גם היא כחידוש בינלאומי בתחום הפלת הטילים. הסוללה יוצאת הדופן הזו מצטרפת לפרויקטים ישראליים אחרים כמו מערכת החץ, מערכות ההגנה על טנקים בסגנון מעיל רוח ואחרות. 

אז מה מייחד את הראש הישראלי, שיודע להמציא כל הזמן פטנטים בינלאומיים? למה דווקא ישראל מצליחה היכן שאחרים נכשלים?

כאוס שמייצר "תרבות אלתור" 

עוזי רובין, מייסד ומנהל לשעבר של פרויקט החץ במשרד הביטחון וכן מומחה למערכות הגנה מפני טילים, סבור כי לחדשנות הישראלית יש שני גורמים מרכזיות. הראשון הוא הכורח – כלומר, העובדה שישראל מתמודדת כל הזמן עם אויב פעיל שרוצה לפגוע בה. 

לדברי רובין, "החדשנות בארץ היא תופעה שנובעת קודם כל מכך שישראל כל הזמן במלחמה. לעיתים זה בעצימות נמוכה, לעיתים זה בעצימות גבוהה, אבל באופן תמידי, עד הודעה חדשה, אנו נמצאים במאבק מול עזה, לבנון, סוריה, עיראק ואיראן.

צילום: אבי קנר, מקליט: אורי בוזגלו

"אלו גורמים שמנסים לפגוע בנו צבאית וכלכלית ולשבש את החיים בארץ", אמר רובין. "ברגע שיש לך בעיה של טילים, אתה חייב להתמודד איתה. ברגע שיש לך בעיה של מנהרות אתה חייב גם להתמודד איתה. למי בעולם יש עוד בעיה של מנהרות שתוקפות אותו? אולי לדרום קוריאה מול צפון קוריאה אבל שם יש מאזן של אימה ובגללו המצב סטטי. בארץ אנחנו כל הזמן בעימותים, והכורח הוא אביה של ההמצאה".

רובין סיפר ש"פעם הצגתי בכנס גדול מאד בלונדון כראש מנהל חומה את פרויקט החץ. היתה שם קבוצת מדענים בריטיים שניגשה אליי באחת ההפסקות ואמרה לי: 'אנחנו מקנאים בכם, אתם מבצעים פרויקטים ואנחנו רק כותבים ניירות'. אמרתי להם שבזה הרגע אני מחליף את המצב הביטחוני בין ישראל לבריטניה אם זה אפשרי. קחו את הפרויקטים ותנו לנו את השקט והביטחון שלכם'.

"אנשים בארץ לא מבינים את ההישג הזה של מדינה פורחת, מכוניות חדשות בכבישים, עבודה לכולם, נתב"ג מלא בטיסות והכל במצב מתמיד של מתיחות צבאית ולחימה. האויבים שלנו פשוט יוצאים מעורם מכך שאנו חיים, וחיים טוב, למרות כל מה שהם עושים לנו".

הנקודה השנייה, לטענת רובין, היא האווירה הלא-פורמלית בארץ שמעודדת אלתורים וחשיבה יצירתית. "בכל העולם מחנכים את האנשים לא לחשוב, או לחשוב בתוך המסגרת. הישראלים תמיד לא מכבדים מסגרות ואומרים 'אז מה כבר קרה?', כלומר יש באץ אווירת אלתור, של חשיבה מחוץ לקופסה של הטלת ספקות. זה כמובן גורם לכך שאין כאן סדר, אין תכנון ארוך טווח ויש ברדק מתמיד, אבל זה נקרא בשפה המקצועית תוהו ובוהו יצירתי, זה מעודד אנשים לחשוב.

עוד הצלחה ישראלית. מערכת "מעיל רוח" // צילום: רפאל

"לכן, חברות הייטק מכל העולם רצות לפתוח מרכזי פיתוח ומחקר בארץ. מה חסר להם? חסרה להם היכולת הזו לאלתר לחשוב לבד, שיש לישראלים. זה עד כדי כך חשוב, עד שבישראל יש מחסור במהנדסי הייטק, זה כי יש כל כך הרבה ביקוש לראש הישראלי עד שאין לנו מספיק אנשים למלא את כל הדרישה הזו של העולם. שני התהליכים האלו הופכים את ישראל למרכז חדשנות ענקי: ההכרח והאווירה".

צרות של יהודים עושות אותנו עשירים

אל"מ (מיל') אבי הר-אבן, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית לשעבר, מנהל תכנית משגרי הלוויינים של התעשייה האווירית, וכן יועץ בנושאי חלל לשר המדע ועמית במכון בגין סאדאת, סבור כי למציאות הישראלית בתחום החדשנות יש שלוש קומות, אשר ביחד נותנות חלק מהתשובה. 

"במשך מאות שנים יהודים הופלו ולא יכלו לעסוק במקצועות רגילים במדינות רבות ברחבי הגולה", אמר הר אבן. "זה חייב את אבותינו לפתח גישה יצירתית וכניסה לנישות יותר מורכבות שהציבור הכללי לא עסק בהן כל כך. כלומר דווקא ההדרה, האפליה של יהודים, דחפה אותם לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות למצב שלהם, והשגת תעסוקה ותחומי עניין מורכבים יותר. 

"כך נוצרה בעם היהודי לאורך ההיסטוריה אווירה יותר פתוחה וחשיבה יצירתית. על הבסיס הזה צריך להגיד שהשירות בצה"ל, או כור ההיתוך שהצבא מהווה בארץ, מייצרים מפגש של הצעיר הישראלי בבת אחת עם סגנונות אנשים שהוא לא היה פוגש ביומיום אם לא היו מכריחים אותו. המפגש הזה, בגיל הקריטי – 18, פותח את האדם לעולם, לעוד צורות חשיבה, לעוד גישות, וכך הוא פחות מרובע ופחות שקוע במסגרת אחת. לא נורא שאצלנו החבר'ה מגיעים לאוניברסיטה באיחור. שלא לדבר על כך שהצבא עצמו מבגר את החבר'ה ונותן להם מבט רציני על החיים".

"האפליה נגד יהודים דחפה אותם לחשוב מחוץ לקופסה". מערכת "כיפת ברזל" // צילום: AFP

לדברי הר אבן, "לשתי הקומות האלו צריך להוסיף שמדינת ישראל, עובדתית, ענייה במחצבים כמו פלטינה וזהב, ואין בה שדות חיטה ענקיים או מקומות לגידול בשר. למעשה, אין בארץ את היכולת שלא לפתח ולחשוב על יצירתיות בכל תחומי החיים, מכיוון שישראל ענייה בחומר. 

"כשאין לך חומר אתה צריך להתפתח, אז המוח עובד יותר, וצצים רעיונות חדשניים. לכן ישראל עומדת בשורה אחת עם סין מבחינת רעיונות שמבשילים לסטארטאפים, וזה מדהים כי סין מכילה למעלה ממיליארד אנשים, ואנחנו עם המעט שלנו, מפתחים אותה כמות של רעיונות, שזה יוצא דופן. להערכתי, שלוש הקומות האלו הן ככל הנראה חלק ממה שהופך את ישראל למרכז חדשנות גדול כל כך", סיכם הר אבן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר