"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בזבוז כספים וחוסר דיווח: ההסתדרות - אי שקיפות בחסות החוק
הארגון, המאוגד בצורה של אגודה עות'מאנית, מתנהל בצורה לא יעילה והשקעתו בעובדים מוטלת בספק • הציבור הישראלי חייב לצאת מהאדישות • פרשנות
בניין ההסתדרות בתל אביב // צילום: יהושע יוסף

בזבוז כספים וחוסר דיווח: ההסתדרות - אי שקיפות בחסות החוק

הארגון, המאוגד בצורה של אגודה עות'מאנית, מתנהל בצורה לא יעילה והשקעתו בעובדים מוטלת בספק • הציבור הישראלי חייב לצאת מהאדישות • פרשנות

אמציה סמקאי
, עודכן

ארגוני העובדים הגדולים במדינת ישראל הם אגודות עות'מאניות. כלומר, פועלים על פי חוק מתקופת הטורקים. בזמנו הסולטן לא חשב ששקיפות חשובה כל כך, ולכן אגודות אלו פטורות מדיווח כספי לציבור. בין הארגונים המאוגדים בצורה של אגודה עות'מאנית: ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים, הסתדרות הרופאים, הסתדרות רופאי השיניים, הסתדרות המהנדסים והסתדרות הרוקחים.

על פי החוק, ארגון עובדים מוכר כארגון יציג כשהוא מייצג שליש מהעובדים. שני השלישים הנותרים הופכים להיות מיוצגים בעל כורחם. החוק אף מאפשר לארגון המייצג לגבות מעובדים אלו דמי טיפול, גם אם הם כלל לא בחרו להיות מיוצגים ואינם מעוניינים בכך. מכיוון שאגודות עות'מאניות אינן חייבות בדיווח, נוצר מצב אבסורדי. לא די בכך שהעובדים נדרשים לשלם על שירות שלא בחרו בו וחלקם אף אינו מעוניין בו, אלא שהם אינם זכאים לדעת מה נעשה בכספם.

ההערכות הן שתקציב ההסתדרות הוא בסביבות 700 מיליון שקלים בשנה. ההנחה שסכומי הכסף הגדולים הללו מופנים ביעילות לטובת העובדים, מוטלת בספק. כך, למשל, לקראת הבחירות בהסתדרות פורסם שהיו"ראבי ניסנקורןאירח, על חשבון העובדים, 200 מתומכיו במלון פאר בעלות אדירה.

אירוח עובדים במלון פאר. יו"ר ההסתדרות אבי נינסקורן // צילום: אורן בן חקון

הדרישה לשקיפות, שנראית מובנת מאליה, מצטרפת לדרישות נוספות ביחס לארגוני העובדים, שנראות מובנות מאליהן אך הסיכוי שלהן להתקבל הוא נמוך. חבר כנסת אמיץ אחד, בצלאל סמוטריץ', הגיש השבוע הצעת חוק המטפלת בחלק מהדברים. כמוהו גם ח"כ עליזה לביא. האבסורדים של ההסתדרות זועקים לשמיים, אבל כדי שזה ישתנה הציבור צריך לצאת מהאדישות שלו ולתת לפוליטיקאים להבין שהשחיתות של ההסתדרות מעסיקה אותו.

אמציה סמקאי הינו ד"ר לכלכלה

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...