"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האישה שנשדדה: "פחד אימים, הייתי משותקת"
בשיחה עם "ישראל היום" סיפרה תושבת נריה שרכבה נלקח ממנה: "כל הזמן הזה חשבתי: אולי לא אחזור הביתה לילדים. זה לחץ שאי אפשר לתאר אותו" • לדבריה, תמיד פחדה שמשהו כזה יקרה, "ובכל פעם שנסעתי בכביש הזה הייתי מאיצה. נסעתי במהירות מטורפת, כמעט התהפכתי"
"רצו לי בראש מחשבות, הרגשתי שפשוט אין לי איך לעזור לעצמי". טליה גנון // צילום: באדיבות המצולמת

האישה שנשדדה: "פחד אימים, הייתי משותקת"

בשיחה עם "ישראל היום" סיפרה תושבת נריה שרכבה נלקח ממנה: "כל הזמן הזה חשבתי: אולי לא אחזור הביתה לילדים. זה לחץ שאי אפשר לתאר אותו" • לדבריה, תמיד פחדה שמשהו כזה יקרה, "ובכל פעם שנסעתי בכביש הזה הייתי מאיצה. נסעתי במהירות מטורפת, כמעט התהפכתי"

אפרת פורשר
, עודכן

טליה גנון,שנשדדה הבוקר (חמישי)בידי שלושה גברים ערבים כשהיתה בדרכה לעבודה מביתה שביישוב נריה, סיפרה על האירוע הטראומטי. בשיחה עם "ישראל היום" אמרה גנון כי התחושה ברגעים שבהם היא ראתה את השודדים מתקרבים אליה עם אלות, היתה "תחושה איומה, פחד אימים".

כפי שפורסם, אחרי שאתמול בוצעו כבר שני ניסיונות שוד בכביש 463 הסמוך ליישובים טלמון ונריה שבבנימין, הבוקר הצליחו שלושה חשודים לבצע את השוד ולגנוב רכב של תושבת. המשטרה והצבא פתחו בסריקות, ונבדק החשד כי מדובר באותה חוליה שביצעה את ניסיון השוד אתמול.

גנון סיימה לא מזמן למסור את עדותה במשטרה. היא מתקשה לעכל את מה שקרה לה ומשחזרת שוב ושוב את ההתרחשות.

האירוע, לדבריה, התרחש לאחר שיצאה מביתה לעבודה ב-6:30 בבוקר. "נסעתי בכביש גישה לישוב וכשעברתי את המעיין, הבחנתי ברכב כחול עם לוחית זיהוי ישראלית שממתין בצד הדרך. תמיד פחדתי שמשהו כזה יקרה, ובכל פעם שנסעתי בכביש הזה הייתי מאיצה".

גנון תיארה כי "כשעברתי את הרכב, הוא התחיל לנסוע מהר מאוד ונצמד אלי. האצתי, נעלתי את הדלתות ונסעתי במהירות מטורפת, כמעט התהפכתי שם. זה כביש ללא תאורה, עם תשתית גרועה וללא קליטה סלולרית. לא יכולתי אפילו להתקשר ולהזעיק עזרה, לא יכולתי להשתמש באפליקציית החירום. פשוט ניסיתי להימלט וקלטתי שאין לי מה לעשות".

גנון המשיכה לשחזר את הרגעים המבעיתים ואמרה שתוך כדי ההתרחשות, "רצו לי בראש מחשבות, ואמרתי לעצמי שפשוט אין לי איך לעזור לעצמי".

"זה כביש עם תשתית גרועה וללא קליטה סלולרית. לא יכולתי אפילו להתקשר ולהזעיק עזרה". היישוב נריה // צילום: יוסי זליגר

היא כבר כמעט הגיעה לסופו של הכביש, אשר מתחבר לישוב טלמון, אך אז נאלצה להאט בשל העיקול. השודדים ניצלו זאת, עקפו אותה וחסמו אותה. "הם היו שלושה ברכב", סיפרה. "יצאו ממנו שניים, אחד מהם אחז לום בידו. הם נעמדו ליד האוטו וניסו לפתוח אותו. הוא היה נעול, והם צעקו לי לפתוח את הדלת. הם היו מאוד בלחץ, כל הזמן הסתכלו לראות שלא מגיעים עוד רכבים.

"הייתי משותקת מהפחד, רק צרחתי להם, 'רגע רגע'. ניסיתי לבצע רוורס ולא הצלחתי. לא ידעתי מה הם יעשו לי אם אפתח את הדלת, אולי הם יפגעו בי? בסוף, אחד מהם שבר את החלון של הרכב, הזכוכיות התנפצו ונפצעתי קצת. הוא הושיט את היד ופתח את הדלת, ואני פשוט ברחתי משם, בלי התיק שלי ובלי הטלפון. הם נכנסו לרכב שלי וברחו".

תושב נריה שהגיע כמה דקות לאחר מכן, הבחין בגנון בצד הדרך ואסף אותה. היא דיווחה למשטרה ולצבא על האירוע, ואז הגיעו כוחות וסרקו את המקום בחיפוש אחר הרכב הגנוב.

גנון ציינה כי היא מקווה מאוד שהגנבים ייתפסו "לפני שהם ינסו לשדוד אנשים נוספים, וחלילה כדי שאירוע שכזה לא יסתיים אחרת. יש לי ארבעה ילדים", אמרה, "וכל הזמן הזה חשבתי האם אני אחזור אליהם הביתה. זה לחץ שאי אפשר לתאר אותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...